ספר בן סירא

חכמת שמעון בן סירא

בחר פרק (1-51)

א׳ לירא ה׳ לא יקרה רע, ובמסה שוב יצילנו.

ב׳ חכם לא ישנא תורה, והמתחנף בה כספינה בסערה.

ג׳ אדם תבוני יאמין בתורה, והתורה נאמנת לו כשאלת אורים.

ד׳ הכן דבריך ואז תשמע, אגוד מוסרך ואז תענה.

ה׳ גלגל עגלה קרב כסיל, וכציר סובב מחשבתו.

ו׳ כסוס מעלה ריע כסיל, תחת כל רוכב יצהל.

ז׳ מדוע יום מיום נבדל, ואור מאור בשנה.

ח׳ בדעת ה׳ נפרדו, ויבדל עתים ומועדים.

ט׳ מהם הרים וקידש, ומהם שם ימי חול.

י׳ כל אדם מאדמה, ומעפר נוצר אדם.

י״א ברוב דעתו הבדילם ה׳, וישנה דרכיהם.

י״ב מהם ברך ורומם, ומהם קידש וקירב אליו.

י״ג מהם ארר והשפיל, ויהפכם ממכונם.

י״ד כחומר ביד יוצר, כל דרכיו כרצונו.

ט״ו כן אדם ביד עושהו, לתת לו כפי משפטו.

ט״ז לעומת הרע הטוב, ולעומת המוות החיים, כן לעומת חסיד חוטא.

י״ז וכן הבט בכל מעשי עליון, שנים שנים, זה לעומת זה.

י״ח ואני אחרון שקדתי, כמלקט אחר בוצרים.

י״ט בברכת ה׳ הדגתי, וכבוצר מילאתי יקב.

כ׳ ראו כי לא לעצמי לבד עמלתי, אלא לכל מבקשי מוסר.

כ״א שמעוני נדיבים וקהל, ומנהיגי עדה האזינו.

כ״ב לבן ולאשה, לאח ולריע, אל תתן שלטון עליך בחייך.

כ״ג ואל תתן לאחר ממונך, פן תתחרט ותבקש מהם.

כ״ד בעוד נשמתך בך, אל תמיר בשר בכל בשר.

כ״ה כי טוב שיצפו בניך לך, מלהביט אתה לידי בניך.

כ״ו בכל מעשיך היה עליון, ואל תתן מום בכבודך.

כ״ז ביום כלות ימיך ובעת מותך, חלק נחלתך.

כ״ח מספוא ומטה ומשא לחמור, לחם ומוסר ועבודה לעבד.

כ״ט עבוד בעבדך ותמצא מנוחה, הרף ידיך ויבקש חופש.

ל׳ עול ורצועה יכופפו צוואר, ולעבד רע דיבוק ומכות.

ל״א העבד בו ופן יבטל, כי בטלה רבה מלמדה רע.

ל״ב תן לעבודה כראוי לו, ואם לא ישמע הכבד כבליו.

ל״ג ואל תרבה על כל בשר, ובלא משפט אל תעש דבר.

פרק זה עוסק בהפכים שברא ה׳ בעולם - טוב ורע, ברכה וקללה - בסמכות הסופר והחכם, ובניהול הבית והעבדים. בן סירא מלמד כי ה׳ ברא הפכים זה לעומת זה.