בחר פרק (1-51)
ספר בן סירא - פרק מ״א
מוות ובושה
א׳
הוֹי מָוֶת מַה מַּר זִכְרְךָ, לְאִישׁ שָׁלֵו בִּנְכָסָיו.
ב׳
לְאִישׁ שֶׁאֵין לוֹ דְּאָגָה וּבְכֹל מַצְלִיחַ, וְעוֹד בּוֹ כֹּחַ לֶאֱכֹל.
ג׳
הוֹי מָוֶת טוֹב פִּסְקְךָ, לְאִישׁ נִצְרָךְ וַחֲסַר כֹּחַ.
ד׳
לְזָקֵן כּוֹשֵׁל מִכֹּל מוּטְרָד, וּלְמַמְאֵן וְאוֹבֵד סַבְלָנוּת.
ה׳
אַל תִּירָא מִמִּשְׁפַּט מָוֶת, זְכֹר רִאשׁוֹנֶיךָ וְאַחֲרוֹנֶיךָ.
ו׳
זֶה חֵלֶק כׇּל בָּשָׂר מֵאֵת ה׳, וּמַה תְּמָאֵן בִּרְצוֹן עֶלְיוֹן.
ז׳
עֶשֶׂר שָׁנִים אוֹ מֵאָה אוֹ אֶלֶף — בִּשְׁאוֹל אֵין תּוֹכַחַת חַיִּים.
ח׳
בְּנֵי תוֹעֵבָה בְּנֵי חַטָּאִים, וּנְוֵה רְשָׁעִים יֹאבֵד.
ט׳
נַחֲלַת בְּנֵי חַטָּאִים תֹּאבַד, וְעִם זַרְעָם חֶרְפָּה תָמִיד.
י׳
עַל אָב רָשָׁע יִלֹּנוּ בָּנִים, כִּי בִגְלָלוֹ נֶחְרָפוּ.
י״א
אוֹי לָכֶם אַנְשֵׁי רֶשַׁע, אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם תּוֹרַת אֵל עֶלְיוֹן.
י״ב
אִם תִּוָּלְדוּ לִקְלָלָה תִּוָּלְדוּ, וְאִם תָּמוּתוּ לִקְלָלָה חֶלְקְכֶם.
י״ג
כׇּל מֵהָאָרֶץ אֶל הָאָרֶץ, כֵּן רְשָׁעִים מִקְּלָלָה לַאֲבַדּוֹן.
י״ד
אֵבֶל בְּנֵי אָדָם בִּגְוִיּוֹתָם, וְשֵׁם חַטָּאִים לֹא טוֹב יִמָּחֶה.
ט״ו
דְּאַג לְשִׁמְךָ כִּי הוּא יוֹתֵר לְךָ מֵאֶלֶף אוֹצְרוֹת זָהָב.
ט״ז
חַיִּים טוֹבִים מִסְפַּר יָמִים, וְשֵׁם טוֹב לֹא מִסְפָּר.
י״ז
בָּנַי, מוּסָר בְּשָׁלוֹם שִׁמְרוּ; חׇכְמָה נִסְתֶּרֶת וְאוֹצָר נֶעְלָם — מַה תּוֹעִיל בִּשְׁתֵּיהֶן?
י״ח
טוֹב אִישׁ מַסְתִּיר אִוַּלְתּוֹ, מֵאִישׁ מַסְתִּיר חׇכְמָתוֹ.
י״ט
וְעַתָּה הִכָּלְמוּ בִדְבָרַי, כִּי לֹא כׇל בּוּשָׁה טוֹב לִנְצֹר.
כ׳
בּוֹשׁוּ מֵאָב וָאֵם עַל זְנוּת, וּמִמּוֹשֵׁל וְשַׁלִּיט עַל שֶׁקֶר.
כ״א
מִשּׁוֹפֵט וְשָׂר עַל פֶּשַׁע, וּמִקָּהָל וָעָם עַל עֲבֵרָה.
כ״ב
מֵחָבֵר וָרֵעַ עַל עַוְלָה, וּמִמָּקוֹם שֶׁתָּגוּר עַל גְּנֵבָה.
כ״ג
מֵאֱמֶת אֵל וּבְרִית, מִלִּסְמֹךְ עַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָן.
כ״ד
מִמַּעַל בְּמַתָּנָה וּמִגְּנַב בְּקַבָּלָה, מֵהִשָּׁעֵן וּמִשְּׁתֹק לְשׁוֹאֲלֶיךָ.
כ״ה
מֵהַבִּיט בְּאִשָּׁה זוֹנָה, וּמֵהַסְתֵּר פָּנִים מִקָּרוֹב.
כ״ו
מֵהָסֵב פָּנִים מֵחֶלְקוֹ, וּמִגְּזֵלַת מְנָת חֲבֵרוֹ.
כ״ז
מֵהַבִּיט בְּאֵשֶׁת אִישׁ, וּמֵהִתְעַסֵּק בְּשִׁפְחָתוֹ — אַל תִּקְרַב לְמִשְׁכָּבָהּ.
על הפרק
פרק זה עוסק ביחס אל המוות — המר למי ששלו לו ומנוחה לסובל — ובחשיבות השם הטוב. בן סירא מלמד כי גזרת ה׳ על כל בשר היא, ומונה דברים שראוי להתבייש מהם ודברים שאין בהם בושה.