בחר פרק (1-51)
ספר בן סירא - פרק מ׳
צרות האדם
א׳
עִנְיָן רַב נִבְרָא לְכׇל אָדָם, וְעֹל כָּבֵד עַל בְּנֵי אָדָם.
ב׳
מִיּוֹם צֵאתָם מֵרֶחֶם אִמָּם עַד יוֹם שׁוּבָם אֶל אֵם כׇּל חָי.
ג׳
מַחְשְׁבוֹתָם וּפַחַד לִבָּם, הִרְהוּר הַצִּפִּיָּה לְיוֹם הַמִּיתָה.
ד׳
מִיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא כָבוֹד עַד מֻשְׁפָּל בְּעָפָר וָאֵפֶר.
ה׳
מִלּוֹבֵשׁ אַרְגָּמָן וָכֶתֶר עַד עוֹטֶה שַׂק גָּס.
ו׳
חֵמָה וְקִנְאָה וּמְהוּמָה וָרֹגֶז, פַּחַד מָוֶת וּמַשְׂטֵמָה וּמְרִיבָה.
ז׳
וּבְעֵת מְנוּחָה עַל מִשְׁכָּבוֹ, שְׁנַת לַיְלָה תְּבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ.
ח׳
מְעַט כְּמִעַט מְנוּחָה, וּמִכָּאן וָהָלְאָה בַּחֲלוֹמוֹת כְּיוֹם מִצְפֶּה.
ט׳
נִבְהָל מֵחֶזְיוֹן לִבּוֹ כְּנָס מִפְּנֵי קְרָב, בְּעֵת פְּקֻדָּתוֹ הֵקִיץ וַיִּתְמַהּ מֵאָיִן פָּחַד.
י׳
לְכׇל בָּשָׂר מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וְעַל חַטָּאִים שִׁבְעָתַיִם.
י״א
מָוֶת וְדָם וּמָדוֹן וְחֶרֶב, שׁוֹד וּשֶׁבֶר וְרָעָב וְנֶגַע.
י״ב
עַל הָרְשָׁעִים נִבְרְאוּ כׇל אֵלֶּה, וּבַעֲבוּרָם הָיָה הַמַּבּוּל.
י״ג
כׇּל מִן הָאָרֶץ אֶל הָאָרֶץ יָשׁוּב, וּמִמַּיִם כׇּל מַיִם אֶל הַיָּם.
י״ד
כׇּל שֹׁחַד וְעַוְלָה יִמָּחֶה, וֶאֱמוּנָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד.
ט״ו
הוֹן רְשָׁעִים כְּנַחַל יִבָּשׁ, וּכְקוֹל רַעַם בַּגֶּשֶׁם יֶחְדָּל.
ט״ז
בִּפְתֹּחַ יָדָיו יִשְׂמָח, כֵּן פּוֹשְׁעִים לַכָּלָה יִכְלוּ.
י״ז
זֶרַע רְשָׁעִים לֹא יַרְבֶּה עָנָף, וְשׇׁרְשֵׁי טְמֵאִים עַל צוּר מֵצַר.
י״ח
חֶסֶד כְּגַן בְּרָכוֹת עוֹלָם, וּצְדָקָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד.
י״ט
חַיֵּי מִסְתַּפֵּק וּפוֹעֵל מְתוּקִים, וְעַל שְׁנֵיהֶם מוֹצֵא אוֹצָר.
כ׳
בָּנִים וּבִנְיַן עִיר מְקִימִים שֵׁם, וְעַל שְׁנֵיהֶם אִשָּׁה תְּמִימָה.
כ״א
יַיִן וָשֵׁכָר יְשַׂמְּחוּ לֵב, וְאַהֲבַת רֵעִים עַל שְׁנֵיהֶם.
כ״ב
חָלִיל וְכִנּוֹר יַמְתִּיקוּ זֶמֶר, וְעַל שְׁנֵיהֶם לָשׁוֹן עָרֵב.
כ״ג
חֵן וָיֹפִי תְּאַוֶּה עֵינֶיךָ, וְעַל שְׁנֵיהֶם ירק זָרַע.
כ״ד
רֵעַ וְחָבֵר בְּעִתָּם נִפְגָּשׁוּ, וְעַל שְׁנֵיהֶם אִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ.
כ״ה
אַחִים וְעֶזְרָה בְּעֵת צָרָה, וּמֵהֶם צְדָקָה תַּצִּיל.
כ״ו
זָהָב וָכֶסֶף יַעֲמִידוּ רָגֶל, וּמֵהֶם עֵצָה נִבְחָרָה.
כ״ז
הוֹן וָחַיִל יָרִימוּ לֵב, וְיִרְאַת ה׳ עַל כֻּלָּם.
כ״ח
בְּיִרְאַת ה׳ אֵין מַחְסוֹר, וְעִמָּהּ אֵין צֹרֶךְ לְעֶזְרָה.
כ״ט
יִרְאַת ה׳ כְּגַן בְּרָכוֹת, וְעַל כׇּל כָּבוֹד חֻפָּתָהּ.
ל׳
בְּנִי חַיֵּי שְׁאֵלָה אַל תִּחְיֶה, טוֹב מוֹת מִשְּׁאֵלָה.
על הפרק
פרק זה עוסק בסבל האדם מיום לידתו עד יום מותו. בן סירא מתאר את הצרות המלוות את בני האדם, כי הרשעים סובלים שבעתיים, ומונה דברים טובים המפיגים צער: יראת ה׳, חכמה, צדקה וחסד.