בחר פרק (1-51)
ספר בן סירא - פרק ל״ט
הסופר והחכם
א׳
אַךְ הַנּוֹתֵן לִבּוֹ וְהוֹגֶה בְּתוֹרַת עֶלְיוֹן, חׇכְמַת כׇּל הָרִאשׁוֹנִים יִדְרֹשׁ.
ב׳
וּבִנְבוּאוֹת יִשְׁמֹר מִשְׁמָר, וְסִפּוּרֵי אַנְשֵׁי שֵׁם יִצֹּר.
ג׳
סְתוּמוֹת מְשָׁלִים יַחְקֹר, וּבַחֲבוּיוֹת חִידוֹת יִתְהַפָּךְ.
ד׳
בְּתוֹךְ גְּדוֹלִים יְשָׁרֵת, וְלִפְנֵי מוֹשְׁלִים יֵרָאֶה.
ה׳
בְּאֶרֶץ נׇכְרִיּוֹת יַעֲבֹר, כִּי טוֹב וָרָע בִּבְנֵי אָדָם נִסָּה.
ו׳
לִבּוֹ יִתֵּן לְהַשְׁכִּים אֶל ה׳ עוֹשֵׂהוּ, וְלִפְנֵי עֶלְיוֹן יִתְחַנָּן.
ז׳
יִפְתַּח פִּיו בִּתְפִלָּה, וּבְעַד חַטֹּאתָיו יִתְחַנָּן.
ח׳
אִם ה׳ הַגָּדוֹל יִרְצֶה, רוּחַ תְּבוּנָה יִמָּלֵא.
ט׳
הוּא יַבִּיעַ דִּבְרֵי חׇכְמָתוֹ, וּבִתְפִלָּה יוֹדֶה לַה׳.
י׳
הוּא יְיַשֵּׁר עֵצָה וָדַעַת, וּבִסְתָרָיו יֶהְגֶּה.
י״א
הוּא יַרְאֶה מוּסַר תַּלְמוּדוֹ, וּבְתוֹרַת בְּרִית ה׳ יִתְהַלָּל.
י״ב
יְהַלְלוּ תְבוּנָתוֹ רַבִּים, וְעַד עוֹלָם לֹא תִּמָּחֶה.
י״ג
לֹא יָסוּר זִכְרוֹ וּשְׁמוֹ יִחְיֶה לְדוֹר דּוֹרוֹת.
י״ד
חׇכְמָתוֹ יְסַפְּרוּ גוֹיִם, וּתְהִלָּתוֹ יַגִּיד קָהָל.
ט״ו
אִם יַאֲרִיךְ יָמִים יַנְחִיל שֵׁם מֵאֶלֶף, וְאִם יָנוּחַ דַּיּוֹ.
ט״ז
עוֹד אֲהַגֶּה וַאֲסַפְּרָה, כִּי כַיָּרֵחַ מָלֵאתִי.
י״ז
שִׁמְעוּ לִי בְּנֵי חֲסִידִים וּפִרְחוּ, כְּוֶרֶד שָׁתוּל עַל אָפִיק מָיִם.
י״ח
כִּלְבוֹנָה הָבוּ רֵיחֲכֶם, וְהָצִיצוּ צִיץ כְּשׁוֹשַׁנָּה.
י״ט
תְּנוּ רֵיחַ וְזַמְּרוּ שִׁיר, בָּרְכוּ ה׳ עַל כׇּל מַעֲשָׂיו.
כ׳
תְּנוּ לִשְׁמוֹ גְּדוּלָה, וְהוֹדוּ לוֹ בִּתְהִלָּה.
כ״א
בְּשִׁירֵי שְׂפָתַיִם וּבְכִנּוֹרוֹת, וְכֹה תֹאמְרוּ בְּהוֹדָיָה:
כ״ב
מַעֲשֵׂי ה׳ כֻּלָּם טוֹבִים, וְכׇל צֹרֶךְ בְּעִתּוֹ יַסְפִּיק.
כ״ג
אֵין לוֹמַר מַה זֶּה לָמָּה זֶּה, כִּי הַכֹּל בְּעִתּוֹ יִבָּחֵר.
כ״ד
בִּדְבָרוֹ עָמְדוּ מַיִם כְּמוֹ נֵד, וּבְמֵימַר פִּיו מְאַצְּרוֹת מָיִם.
כ״ה
בְּצִוּוּיוֹ כׇּל רְצוֹנוֹ נַעֲשָׂה, וְאֵין מְמַעֵט יְשׁוּעָתוֹ.
כ״ו
מַעֲשֵׂה כׇל בָּשָׂר לְפָנָיו, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינָיו.
כ״ז
מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם מַבִּיט, וְאֵין כׇּל פֶּלֶא לְפָנָיו.
כ״ח
אֵין לוֹמַר מַה זֶּה לָמָּה זֶּה, כִּי הַכֹּל לְצׇרְכּוֹ נִבְרָא.
כ״ט
בִּרְכַּת ה׳ כַּנָּהָר מָלְאָה, וּכַמַּבּוּל הִרְוְתָה יַבָּשָׁה.
ל׳
כֵּן זַעְמוֹ גוֹיִם יִירָשׁוּ, כַּהֲפֹכוֹ מָיִם לִמְלֵחָה.
ל״א
דְּרָכָיו לִישָׁרִים מֵישָׁרִים, כֵּן לַסּוֹרְרִים מִכְשׁוֹלִים.
ל״ב
טוֹבוֹת לַטּוֹבִים נִבְרְאוּ מֵרֵאשִׁית, כֵּן לַחַטָּאִים רָעוֹת.
ל״ג
רֵאשִׁית כׇּל צֹרֶךְ לְחַיֵּי אָדָם — מַיִם וְאֵשׁ וּבַרְזֶל וּמֶלַח, סֹלֶת חִטִּים וַחֲלַב וּדְבָשׁ, דַּם עֲנָבִים וְשֶׁמֶן וּלְבוּשׁ.
ל״ד
כׇּל אֵלֶּה לַטּוֹבִים לְטוֹבָה, כֵּן לַחַטָּאִים תֵּהָפַכְנָה לְרָעָה.
ל״ה
וְעַתָּה בְּכׇל לֵב וּבְכׇל פֶּה הַלְלוּ, וּבָרְכוּ שֵׁם ה׳.
על הפרק
פרק זה עוסק בשבח הסופר והחכם הלומד תורה, המטייל בארצות, העומד לפני גדולים ומתפלל אל ה׳. בן סירא מתאר את מעלת החכם שמפיץ חכמתו ומהולל בפי רבים, ומלמד כי כל מעשי ה׳ טובים ונותנים את צרכיהם בעתם.