בחר פרק (1-68)
ספר חנוך ב - פרק מ״ח
על העניים
א׳
וַיֹּאמֶר חֲנוֹךְ: בָּנַי, אַל תַּסְתִּירוּ פְּנֵיכֶם מִן הָעֲנִיִּים, כִּי הָאֱלֹהִים שָׂם אוֹתָם עַל דַּרְכְּכֶם לְנַסּוֹתְכֶם.
ב׳
הַלְבִּישׁוּ אֶת הָעָרֹם מִבִּגְדֵיכֶם, כִּי הַמַּלְבִּישׁ עָרֹם כְּמַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה.
ג׳
הַאֲכִילוּ אֶת הָרָעֵב מִלַּחְמְכֶם, כִּי הַנּוֹתֵן לֶחֶם לָרָעֵב נוֹתֵן חַיִּים לְנַפְשׁוֹ.
ד׳
הַכְנִיסוּ אֶת חֲסַר הַבַּיִת לְתוֹךְ בָּתֵּיכֶם, כִּי הַמְאָרֵחַ אֶת הַנּוֹדֵד מְאָרֵחַ אֶת מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים.
ה׳
תְּנוּ מַיִם לַצָּמֵא, כִּי כָּל טִפָּה שֶׁתִּתְּנוּ תִּהְיֶה לָכֶם כְּנָהָר חַיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא.
ו׳
רִפְאוּ אֶת הַחוֹלֶה וּבַקְּרוּ אוֹתוֹ, כִּי הַמְבַקֵּר חוֹלִים כְּעוֹמֵד לִפְנֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד.
ז׳
אַל תֹּאמְרוּ: עָנִי הוּא בְּגָלַל חֲטָאָיו, כִּי מִי יוֹדֵעַ אֶת סוֹדוֹת הָאֱלֹהִים?
ח׳
כִּי הָאֱלֹהִים מְנַסֶּה אֶת הָעָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ וְאֶת הֶעָנִי בְּעָנְיוֹ, וּלְכָל אֶחָד דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי הָעֶלְיוֹן.
ט׳
וּרְאוּ כִי כָל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ לָעָנִי כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם לָאֱלֹהִים, וְהוּא יְשַׁלֵּם לָכֶם בְּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
על הפרק
דאגה לעניים: להלביש את הערום, להאכיל את הרעב ולתת מחסה לחסר בית.