בחר פרק (1-68)
ספר חנוך ב - פרק מ״ט
על הנפש
א׳
וַיֹּאמֶר חֲנוֹךְ: בָּנַי, דְּעוּ כִּי נִשְׁמַת כָּל בְּרִיָּה חַיָּה הִיא בְּיַד הָאֱלֹהִים.
ב׳
הוּא נוֹפֵחַ אֶת הַנְּשָׁמָה בְּגוּף הָאָדָם, וְהוּא לוֹקְחָהּ בְּעֵת הַמָּוֶת, וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לְהַחֲזִיקָהּ.
ג׳
כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר בָּרָא הָאֱלֹהִים יְקָרָה בְעֵינָיו, מִנֶּפֶשׁ הָאָדָם עַד נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה הַקְּטַנָּה.
ד׳
וּבְיוֹם הַדִּין תָּשׁוּב הַנְּשָׁמָה אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ, וְתִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂיהָ.
ה׳
אֵין מִלָּה שֶׁל עָוֶל הַנִּמְלֶטֶת מִדִּין, כִּי כָּל דִּבּוּר וְכָל מַחֲשָׁבָה נִרְשָׁמִים בַּשָּׁמַיִם.
ו׳
אַל תַּהַרְגוּ נֶפֶשׁ אָדָם וְאַל תַּשְׁחִיתוּ נֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁלֹּא בְצֶדֶק, כִּי הָאֱלֹהִים דּוֹרֵשׁ אֶת דַּם כָּל בְּרִיָּה.
ז׳
כִּי רָאִיתִי בַּשָּׁמַיִם אֵיךְ נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שְׁמוּרוֹת בְּמָקוֹם אוֹרָה, וְנִשְׁמוֹת הָרְשָׁעִים נֶאֱנָחוֹת בַּחֲשֵׁכָה.
ח׳
לָכֵן שִׁמְרוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּטָהֳרָה, וְאַל תְּטַמְּאוּ אוֹתָן בְּחֵטְא, כִּי הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה תָּשׁוּב אֶל מְקוֹרָהּ בְּשִׂמְחָה.
על הפרק
נשמת כל בריה חיה היא ביד האלוהים, אין מילה של עוול הנמלטת מדין.