בחר פרק (1-48)
ספר חנוך ג - פרק י״ד
גערת מטטרון
א׳
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמַר לִי מְטַטְרוֹן שַׂר הַפָּנִים, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּגְזְרָה עָלַי גְּזֵרָה, לֹא הֻרְשֵׁיתִי לֵישֵׁב עוֹד עַל כִּסֵּא לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד.
ב׳
וּמִנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֲנַפִיאֵל הַשַּׂר לִשְׁמֹר עָלַי, שֶׁלֹּא אֶשְׁקֹט וְשֶׁלֹּא אֵשֵׁב, אֶלָּא אֶעֱמֹד תָּמִיד לְפָנָיו.
ג׳
וּבְכָל עֵת שֶׁהָיִיתִי שׁוֹכֵחַ וּמְבַקֵּשׁ לָשֶׁבֶת, הָיָה עֲנַפִיאֵל פּוֹקֵד עָלַי בְּשֵׁבֶט שֶׁל אֵשׁ, וּמַזְכִּירַנִי אֶת הַגְּזֵרָה.
ד׳
וְעָמַדְתִּי עַל רַגְלַי לְפָנָיו בִּרְעָדָה וּבְפַחַד, כִּי לֹא הָיָה לִי עוֹד רְשׁוּת לֵישֵׁב בִּמְחִצַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
ה׳
וְלָמַדְתִּי מִזֶּה כִּי כָּל מִי שֶׁנִּתְּנָה לוֹ גְּדֻלָּה מִלְּמַעְלָה, אִם יִגָּרֵם חֵטְא עַל יָדוֹ, גְּדֻלָּתוֹ נִנְטֶלֶת מִמֶּנּוּ.
ו׳
וְהָיוּ כָּל שָׂרֵי הַמַּלְאָכִים רוֹאִים אוֹתִי עוֹמֵד בִּרְעָדָה, וְלֹא הֵעֵזוּ לְדַבֵּר אֵלַי, כִּי יָדְעוּ אֶת גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ.
ז׳
אַף עַל פִּי כֵן, לֹא הִסִּיר מִמֶּנִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת שְׁאָר מַעֲלוֹתַי, וְלֹא גָּרַע מִכְּבוֹדִי אֶלָּא אֶת הַיְשִׁיבָה בִּלְבַד.
ח׳
וְעוֹדֶנִּי עוֹמֵד בִּפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, מְשָׁרֵת וּמְמֻנֶּה עַל כָּל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי מִקֶּדֶם.
על הפרק
לאחר מעשה אחר, מטטרון הועמד על רגליו ולא הורשה לשבת עוד. עננפיאל השר הכהו בפולסי דנורא כעונש.