בחר פרק (1-48)
ספר חנוך ג - פרק כ״ז
נשמות הצדיקים
א׳
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמַר לִי מְטַטְרוֹן: בֹּא וְאַרְאֲךָ אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַגְּנוּזוֹת תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנִּבְרְאוּ מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם וּמְחַכּוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם.
ב׳
וְהוֹלִיכַנִי לִמְקוֹם שֶׁתַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְרָאִיתִי אוֹצָר גָּדוֹל מָלֵא נְשָׁמוֹת מְאִירוֹת כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכָל אַחַת מְעֻטֶּפֶת בְּאוֹר טָהוֹר.
ג׳
וְאָמַר לִי: אֵלּוּ נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר יָצְאוּ מִן הָעוֹלָם וְשָׁבוּ לִמְקוֹמָן, וְהֵן יוֹשְׁבוֹת בְּצֵל הַשְּׁכִינָה וְנֶהֱנוֹת מִזִּיו כְּבוֹדוֹ.
ד׳
וּמִצַּד אַחֵר רָאִיתִי נְשָׁמוֹת רַכּוֹת כְּטַלְלֵי בֹקֶר, שֶׁעֲדַיִן לֹא יָרְדוּ לָעוֹלָם. וְאָמַר לִי: אֵלּוּ נְשָׁמוֹת הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְאֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף.
ה׳
וְכָל נְשָׁמָה קוֹרֵאת בְּקוֹל: אָנָּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָתַי תְּשַׁלְּחֵנִי לָעוֹלָם לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידִי? כִּי יֵשׁ לָהּ תְּשׁוּקָה גְדוֹלָה לָרֶדֶת וּלְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְוֹת.
ו׳
וְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים — אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן — יוֹשְׁבוֹת בְּמָקוֹם מְיֻחָד הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר אֶל כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְזִיוָן גָּדוֹל מִזִּיו הַחַמָּה.
ז׳
וּבְכָל לַיְלָה הַנְּשָׁמוֹת עוֹלוֹת וּמְשַׁבְּחוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁירָה חֲדָשָׁה, וְקוֹלָן עָרֵב כְּקוֹל כִּנּוֹר, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַחֲרִישִׁים לִשְׁמֹעַ.
ח׳
וְאָמַר לִי מְטַטְרוֹן: דַּע כִּי כָּל נְשָׁמָה הַיּוֹרֶדֶת לָעוֹלָם מֻשְׁבַּעַת לִפְנֵי יְרִידָתָהּ: הֱוֵי צַדִּיק וְאַל תְּהִי רָשָׁע, וַאֲפִלּוּ אִם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ צַדִּיק אַתָּה — הֱוֵי בְעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע.
על הפרק
נשמות הצדיקים הגנוזות תחת כסא הכבוד, ממתינות להיכנס בגופות חדשים. הנשמות שעדיין לא נבראו וגורל הנפשות בעולמות העליונים.