בחר פרק (1-48)
ספר חנוך ג - פרק מ״ו
דמעות ה׳
א׳
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמַר לִי מְטַטְרוֹן שַׂר הַפָּנִים, בּוֹא וְאַרְאֶךָּ הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹכֶה עַל חֻרְבַּן בֵּיתוֹ וְגָלוּת בָּנָיו.
ב׳
בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה, כְּשֶׁנִּזְכָּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבָנָיו שֶׁהֶגְלָם בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, מוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לְתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל.
ג׳
וְקוֹל הַדְּמָעוֹת נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְהָאָרֶץ רוֹעֶשֶׁת וּמִזְדַּעֲזַעַת מִמְּקוֹמָהּ, וְזוֹהִי רְעִידַת הָאָרֶץ שֶׁבְּנֵי אָדָם מַרְגִּישִׁים.
ד׳
וְאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אוֹי לִי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי לְבֵין הָאֻמּוֹת.
ה׳
וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנָס מְטַטְרוֹן וְנוֹפֵל עַל פָּנָיו וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תִּבְכֶּה, אֲנִי אֶבְכֶּה תַּחְתֶּיךָ.
ו׳
אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אֵין אַתָּה מַנִּיחַ לִי לִבְכּוֹת, אֶכָּנֵס לְמָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת לִכָּנֵס וְאֶבְכֶּה שָׁם.
ז׳
שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה. כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְפְנִים מִלִּפְנִים וּבוֹכֶה.
ח׳
וְכָל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בּוֹכִים עִמּוֹ, וּדְמָעוֹתֵיהֶם יוֹרְדוֹת וְנַעֲשׂוֹת נְהָרוֹת שֶׁל אֵשׁ בָּרָקִיעַ.
ט׳
וְלֹא יִפְסְקוּ הַדְּמָעוֹת הַלָּלוּ עַד שֶׁיָּבוֹא גּוֹאֵל לְצִיּוֹן, וְיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְיָשׁוּבוּ הַבָּנִים לְגְבוּלָם.
על הפרק
דמעותיו של הקדוש ברוך הוא על חורבן בית המקדש וגלות ישראל. כשהוא בוכה, הדמעות נופלות לים הגדול וגורמות לרעידות אדמה.