בחר פרק (1-48)
ספר חנוך ג - פרק ז׳
התמרות חנוך
א׳
עָנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָמַר: אַל תִּתְרַעֲמוּ, כִּי רְצוֹנִי הוּא שֶׁחֲנוֹךְ יְשָׁרְתֵנִי.
ב׳
מִיָּד פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת שַׁעֲרֵי הַשְּׁכִינָה וְשַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְשַׁעֲרֵי הַבִּינָה, וּשְׁעָרֵי הַחַיִּים וּשְׁעָרֵי הַחֶסֶד וּשְׁעָרֵי הָאַהֲבָה.
ג׳
וְהִפְשִׁיט אוֹתִי מִבְּשַׂר אֱנוֹשׁ, וְהִלְבִּישַׁנִי רוּחַ וּנְשָׁמָה, וְהָפַךְ אֶת בְּשָׂרִי לְאֵשׁ.
ד׳
וְאֶת גִּידַי לְאֵשׁ לוֹהֶטֶת, וְאֶת עַצְמוֹתַי לְגַחֲלֵי רֶתֶם, וְאֶת עֵינַי לְלַפִּידֵי אֵשׁ.
ה׳
וְאֶת שְׂעַר רֹאשִׁי לְלַהֲבוֹת אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, וְאֶת כָּל אֵיבָרַי לְכַנְפֵי אֵשׁ שׂוֹרֶפֶת.
ו׳
וְהִגְדִּיל אֶת קוֹמָתִי עַד שֶׁהָיִיתִי כְּגֹבַהּ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בְּרָחְבּוֹ וּבְאָרְכּוֹ, שִׁבְעִים אֶלֶף פַּרְסָאוֹת.
ז׳
וְהוֹצִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם כְּנָפַיִם מֵאֵיבָרַי, שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִצַּד זֶה וּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִצַּד זֶה.
ח׳
וְכָל כָּנָף וְכָנָף כְּמָלוֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְקָבַע לִי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמֵשׁ אֶלֶף עֵינַיִם, כְּנֶגֶד יְמוֹת הַשָּׁנָה.
ט׳
וְכָל עַיִן וָעַיִן כִּמְאוֹר הַלְּבָנָה, וְאֵין אוֹר שֶׁלֹּא יָצָא מִמֶּנִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
על הפרק
האלהים עונה למחאת המלאכים ומשנה את חנוך. גופו גדל לממדים קוסמיים, בשרו הפך לאש ועיניו ללפידי אש.