ספר הישר

מאדם הראשון ועד כיבוש הארץ

בחר פרק (1-91)

א׳ ויהי אברם בן תשעים ותשע שנה וירא ה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים, ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד.

ב׳ ויפול אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים, ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך.

ג׳ ושרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה, וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו.

ד׳ ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד, ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך.

ה׳ ויאמר אלהים אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקימותי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו.

ו׳ ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו במאד מאד שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול.

ז׳ ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת, וימל אברהם את עצמו ואת ישמעאל בנו ואת כל אנשי ביתו ביום ההוא כאשר צוהו אלהים.

ח׳ וירא אליו ה באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום, וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה.

ט׳ ויאמר אדוני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך, יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ.

י׳ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו כי על כן עברתם על עבדכם, ויאמרו כן תעשה כאשר דברת.

י״א וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלוש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות, ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו.

י״ב ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו, ויתפלא אברהם כי מלאכים הם ואכלו.

י״ג ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל, ויאמר אחד מהם שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שומעת פתח האהל והוא אחריו.

י״ד ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה אורח כנשים, ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן.

ט״ו ויאמר ה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי, היפלא מה דבר הלמועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.

ט״ז ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה, ויאמר לא כי צחקת.

י״ז ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום ואברהם הולך עמם לשלחם, ויאמר ה המכסה אני מאברהם אשר אני עושה.

י״ח ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ, כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה לעשות צדקה ומשפט.

י״ט ויאמר ה זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד, ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה.

כ׳ ויפנו משם האנשים וילכו סדומה, ואברהם עודנו עומד לפני ה ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע.

כ״א אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה, חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע.

כ״ב ויאמר ה אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם, ויוסף אברהם להתחנן אולי ארבעים אולי שלושים אולי עשרים אולי עשרה.

כ״ג ויאמר ה לא אשחית בעבור העשרה, וילך ה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו.

כ״ד ויתפלל אברהם כל הלילה ההוא על סדום ועל לוט בן אחיו, ויבקש מה כי יציל את הצדיקים ולא ישחיתם עם הרשעים, כי ידע אברהם את רחמי ה וחסדיו.

פרק זה מספר על ביקור שלושת המלאכים אצל אברהם, בשורת לידת יצחק, צחוקה של שרה, והתגלות רצון ה להפוך את סדום.