ספר הישר

מאדם הראשון ועד כיבוש הארץ

בחר פרק (1-91)

א׳ ויהי הרעב כבד בארץ כנען ויכלו את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אלהם אביהם שובו שברו לנו מעט אכל.

ב׳ ויאמר יהודה אל אביו העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם אם ישך משלח את אחינו נרדה ונשברה לך אכל.

ג׳ ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם.

ד׳ ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו אנכי אערבנו מידי תבקשנו.

ה׳ ויאמר יעקב אין ברירה בידי כי חזק הרעב ואם לא נרד מצרימה נמות ברעב ויתן להם את בנימין ויקחו מנחה בידם.

ו׳ וירדו מצרימה ויעמדו לפני יוסף וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן.

ז׳ ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויביא את האנשים ביתה יוסף וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף.

ח׳ ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים.

ט׳ ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל.

י׳ ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל.

י״א ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון.

י״ב ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים.

י״ג ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה וישאל להם לשלום.

י״ד ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחוו.

ט״ו וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני.

ט״ז וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה וירחץ פניו ויצא ויתאפק.

י״ז ויאמר שימו לחם וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו.

י״ח ויתמהו האנשים איש אל רעהו ותרב משאת בנימין ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו.

י״ט ויצו יוסף את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלו שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו.

כ׳ ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר.

כ״א הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים.

כ״ב והשגתם ואמרתם אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם.

כ״ג וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה.

כ״ד אשר מצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים וימהרו ויורידו איש את אמתחתו ויפתחו איש אמתחתו.

כ״ה ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימין ויקרעו שמלתם ויעמסו איש על חמרו וישבו העירה.

כ״ו ויבאו ביתה יוסף ויפלו לפניו ארצה ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך.

כ״ז הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם.

פרק זה מתאר את ירידת בנימין עם אחיו למצרים בשל הרעב הכבד, קבלת הפנים של יוסף, הסעודה בביתו, ומעשה גביע הכסף שהוטמן באמתחת בנימין.