עץ החיים

דע כי עולם האצילות הוא העולם העליון והראשון מארבעת העולמות — אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. ועולם זה הוא הקרוב ביותר לאור האין סוף ברוך הוא, ובו שורה האלוהות בגילוי שלם. ונקרא "אצילות" מלשון "אצל" — שהאור נאצל ויוצא מן האין סוף ונשאר אצלו ודבוק בו, ואין שם שום פירוד כלל.

והנה בעולם האצילות שוכנים כל חמשת הפרצופים: עתיק יומין, אריך אנפין, אבא ואמא, זעיר אנפין ונוקבא. וכולם יחד מהווים את מערכת ההנהגה האלוהית השלמה. ובעולם זה, המאציל והנאצל הם אחד — אין הבדל בין האור לכלי, שהכלים עצמם הם אלוהות, ולכן נקרא עולם האצילות "עולם האחדות".

ודע כי בעולם האצילות אין שום אחיזה לחיצוניים ולסטרא אחרא. שהרי הכל שם אלוהות גמורה, ואין מקום לרע כלל. וזהו שנאמר "לא יגורך רע" — שבמקום האלוהות אין הרע יכול לשכון. ולכן עולם האצילות הוא עולם של שלמות מוחלטת, שאין בו שום חיסרון ושום פגם.

והנה עולם האצילות כנגד אות "יוד" של שם הוי"ה, שהיא הנקודה הראשונה של התגלות שם ה'. וכנגד ספירת החכמה, שהיא ראשית ההשגה. ובחינת הנשמה מן ארבע הבחינות נפש רוח נשמה חיה — חיה היא הבחינה של עולם האצילות, שהיא המדרגה הגבוהה ביותר של הנשמה.

ודע כי אף שעולם האצילות הוא עולם האחדות, יש בו עשר ספירות מובחנות זו מזו. ואין זו סתירה, שהרי ההבחנה בין הספירות אינה פירוד אלא היא כמו אברי גוף אחד — שהיד שונה מהרגל אך שניהם חלקים של גוף אחד. וכך הספירות באצילות — כולן חד, כולן אחד, אך כל אחת פועלת בבחינה אחרת.

והנה ההארה של עולם האצילות מגיעה לעולמות התחתונים דרך פרסא — מחיצה רוחנית המפרידה בין אצילות לבריאה. ודרך הפרסא הזו עובר האור בצמצום גדול, כדי שיוכלו הנבראים התחתונים לקבלו. וכמו שהשמש מאירה דרך ענן — שהאור מגיע אך מצומצם ומרוכך — כך אור האצילות מגיע לבריאה דרך הפרסא.

ובעבודת האדם, עולם האצילות מתגלה ברגעים של דבקות שלמה בהשם יתברך, כשהאדם מגיע למצב של ביטול גמור ואין הוא מרגיש את עצמו כיש נפרד אלא כחלק מן האחדות האלוהית. וזו המדרגה שאליה שואפים כל הצדיקים — להתאחד עם אור האין סוף בסוד עולם האצילות.