עץ החיים

רבי חיים ויטאל · מתורת האר"י הקדוש

שער העקודים — עולם העקודים

דע כי לאחר שנתבארו עניני העיגולים והיושר, צריך לבאר את סדר ההשתלשלות שנמשך מאדם קדמון. והנה מאדם קדמון יצאו אורות מאוזניו, מחוטמו ומפיו, ואלו הם שלוש מדרגות הנקראות: עקודים, נקודים, ברודים. ועתה נבאר את המדרגה הראשונה — עולם העקודים.

עולם העקודים נקרא כן על שם הפסוק ״עקודים נקודים וברודים״ (בראשית ל:לט). ״עקודים״ מלשון עקידה וקשירה, כי בעולם הזה כל עשר הספירות היו עקודות וקשורות בכלי אחד, בלי שום הפרדה ביניהן. ועולם זה הוא המדרגה הראשונה שיצאה מפה דאדם קדמון.

והנה ענין העקודים הוא כך: עשר אורות יצאו מפה דאדם קדמון, אבל לא היה להם אלא כלי אחד בלבד שכולם היו כלולים בו. ולא היתה הבחנה של כלי נפרד לכל ספירה, אלא כלי אחד כולל את כולם. ולכן נקראים ״עקודים״ — שכולם עקודים בכלי אחד.

ודע כי עולם העקודים הוא בחינת עולם התוהו הראשון, בטרם שנעשה סדר של כלים נפרדים. ובעולם זה עדיין לא היתה שבירה, כי הכלי האחד היה מסוגל להכיל את כל האורות יחד. אבל מכאן ואילך, כשהתחילו האורות להיפרד — אז החלה הבעיה שהובילה לשבירת הכלים.

והנה בעולם העקודים יש עשר ספירות, אך הן עדיין בבחינת ״טעמים״ — שהם האורות הפנימיים הראשונים שנכנסו לתוך הכלי. ולאחריהם יש בחינת ״נקודות״, ״תגין״, ו״אותיות״, וכל אלו הם ארבע בחינות של התפשטות האור בכלים.

וסוד הענין הוא כי העקודים מרמזים על אחדות גמורה שבאור האלוקי, כאשר עדיין אין פירוד ואין הבחנה בין ספירה לספירה. וזהו תיקון גדול, כי כל זמן שהאורות מאוחדים — אין שבירה. ורק כשמתחילים להיפרד ולהתגלות כל אחד בפני עצמו — אז עלולה לבוא שבירה.