שער העיגולים והיושר — דרוש היושר
אחר שביארנו ענין העיגולים, נבאר עתה ענין היושר. דע כי לאחר שנתפשטו עשר ספירות דעיגולים זה לפנים מזה, הנה אחר כך נמשך קו אחד ישר מאור אין סוף הסובב, מלמעלה למטה, ונכנס לתוך העיגולים. והקו הזה יורד ומתפשט דרך כל העיגולים, מן העיגול העליון עד העיגול התחתון.
והנה הקו הזה הוא בחינת אור פנימי, הממלא כל עלמין, ובו יש הבחנה של מעלה ומטה, ראש וסוף. כי ראש הקו למעלה נוגע באור אין סוף עצמו, וקצה הקו למטה אינו מגיע עד אור אין סוף התחתון. ולפיכך יש בו מדרגה עליונה ומדרגה תחתונה, ובזה נבדל מן העיגולים שהיו שווים מכל צדדיהם.
ועל ידי הקו הזה נעשה סדר של השתלשלות, מעילה לעלול, מסיבה למסובב. כי הספירה העליונה משפיעה לספירה שלמטה ממנה, וזו משפיעה לזו שלמטה ממנה, וכן על דרך זה. וזהו סוד היושר — שיש בו סדר ומדרגה, עליון ותחתון, משפיע ומקבל.
ודע כי עשר ספירות דיושר הן בבחינת קומה שלמה, כדמות אדם, שיש לו ראש וגוף וידיים ורגליים. כתר הוא בחינת הגולגולת, חכמה ובינה הם בחינת מוח ימין ומוח שמאל, חסד וגבורה הם ימין ושמאל, תפארת הוא הגוף, נצח והוד הם שוקיים, יסוד הוא ברית, ומלכות הוא בחינת העטרה התחתונה.
והנה ביושר יש בחינת פרצוף — פנים ואחור, ימין ושמאל. ובזה עולה היושר על העיגולים, כי ביושר יש סדר של חסד בימין וגבורה בשמאל, רחמים באמצע, פנים להשפעה ואחור לצמצום. ובזה נעשה כל סדר ההנהגה האלוקית בעולמות.
ודע כי העיגולים והיושר צריכים זה לזה. העיגולים הם בחינת אור מקיף, והיושר הוא בחינת אור פנימי. ושניהם יחד מהווים את שלמות המציאות. כי בלא עיגולים אין הקפה ושמירה, ובלא יושר אין השתלשלות והנהגה.
וזהו שאמרו חכמי הקבלה כי ״הקו מלביש את העיגולים מבפנים״ — כלומר, הקו נכנס לתוך העיגולים ומתלבש בהם, והעיגולים סובבים ומקיפים את הקו מבחוץ. וכך יש בכל ספירה וספירה שתי בחינות: בחינת עיגול מבחוץ ובחינת יושר מבפנים.