עץ החיים

דע כי בתורה נאמר ״ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל״ (בראשית לו:לא), ומנתה שם שמונה מלכים שמלכו ומתו זה אחר זה. והנה חכמי הקבלה גילו כי פרשה זו מרמזת על סוד עמוק ביותר — סוד שבירת הכלים בעולם הנקודים.

כי שמונה מלכי אדום הם כנגד שמונה ספירות שנשברו בעולם הנקודים. והנה הדעת נחשבת עם השבע תחתונות, ולכן הם שמונה: דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. וכל מלך שמלך ומת — רומז על ספירה שקיבלה את אורה ולא יכלה להחזיק בו, ונשבר כליה.

והנה ״ארץ אדום״ רומזת על בחינת הדין הקשה, כי אדום מלשון אדום, והוא בחינת הדין והגבורה. ועולם הנקודים היה עולם של דינים קשים, בלי מיתוק ובלי רחמים, ולכן לא יכול היה להתקיים. כי עולם שהוא כולו דין — אינו יכול לעמוד, כמו שאמרו חז״ל ״ראה שאין העולם מתקיים בדין בלבד — שיתף עמו מידת הרחמים״.

ודע כי כל מלך מלך בפני עצמו, בלי שום חיבור עם המלך שלפניו או שלאחריו. וזהו ענין הנקודים — כל ספירה עומדת בפני עצמה כנקודה בודדת, בלי התחברות עם הספירות האחרות. ומלך שמולך לבדו בלי עצה ובלי חיבור — סופו ליפול.

והנה ״לפני מלוך מלך לבני ישראל״ — רומז על עולם התיקון שבא אחרי עולם התוהו. ״מלך לבני ישראל״ הוא בחינת המלך שמולך בתיקון, שבו כל הספירות מחוברות ופועלות יחד. ״ישראל״ מלשון ״ישר-אל״ — יושר אלוקי, שהוא בחינת היושר המתוקן.

ודע כי מלכי אדום לא מתו לגמרי, אלא ירדו ונפלו. ומן הנפילה הזאת נתהוו כל הקליפות והסטרא אחרא, כי הם ניזונים מן הניצוצות שנפלו בשבירה. אבל בכל ניצוץ שנפל — עדיין יש בו קדושה, ותפקיד האדם הוא לברר ולהעלות את הניצוצות הללו.

וזהו סוד ״מות״ המלכים — אינו מות ממש אלא ירידה מבחינת קדושה לבחינת קליפה, מבחינת אור לבחינת חושך. ותכלית כל העבודה היא להחיות את המתים — להעלות את הניצוצות שנפלו ולהחזירם למקומם.