עץ החיים

דע כי בכל ספירה וספירה יש שתי בחינות עיקריות: פנימיות וחיצוניות. הפנימיות היא עצמות הספירה, מהותה האמיתית והנסתרת, והחיצוניות היא הגילוי שלה כלפי חוץ, הפעולה הנראית לעין. ושתי בחינות אלו אינן נפרדות זו מזו אלא הן כגוף ונשמה — הפנימיות היא הנשמה והחיצוניות היא הגוף.

והנה פנימיות הספירות הן בחינת האורות הפנימיים, שהם עצם הרצון האלוהי המתגלה בכל ספירה. למשל, פנימיות החסד היא הרצון העליון להיטיב, שהוא למעלה מכל גדר ומכל גבול. ואילו חיצוניות החסד היא פעולת ההטבה הנגלית, המתלבשת בכלים מסוימים ובאופנים מסוימים.

וההבדל בין הפנימיות לחיצוניות הוא כהבדל שבין המחשבה למעשה. המחשבה היא פנימית ונסתרת ואין לה גבול, ואילו המעשה הוא חיצוני וגלוי ויש לו גדרים וגבולות. וכמו שאין המעשה יכול להכיל את כל עומק המחשבה, כך אין החיצוניות יכולה להכיל את כל עומק הפנימיות.

ודע כי פנימיות כל ספירה תחתונה מתקשרת עם חיצוניות הספירה שלמעלה ממנה. שהרי פנימיות המלכות נעוצה בחיצוניות היסוד, ופנימיות היסוד נעוצה בחיצוניות התפארת, וכן הלאה עד למעלה. ובזה נוצרת שרשרת של קשרים פנימיים בין כל הספירות, עד שהפנימיות של הכתר מתקשרת עם אור האין סוף ברוך הוא.

ועוד דע כי ההבחנה בין פנימיות לחיצוניות קיימת גם בעולמות עצמם. פנימיות עולם האצילות היא למעלה מכל השגה, וחיצוניותו היא מה שמתגלה לעולם הבריאה. וכן פנימיות הבריאה מתגלה ביצירה, ופנימיות היצירה מתגלה בעשייה. ובכל דרגה ודרגה, הפנימיות היא הנשמה והחיצוניות היא הלבוש.

והנה בעבודת האדם, כשמכוון האדם בתפילתו לפנימיות הספירות — מעורר הוא את האורות הפנימיים ומביא שפע גדול לעולם. אך כשמתפלל בחיצוניות בלבד, בלי כוונת הלב — אינו מעורר אלא את החיצוניות בלבד. ולכן אמרו רבותינו כי תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה, שהרי הכוונה היא הפנימיות והמילים הן החיצוניות.