עץ החיים

דע כי נקודת החכמה היא הנקודה השנייה שיצאה אחר נקודת הכתר, והיא הברקה ראשונה של ההשגה — הניצוץ הראשוני שממנו מתפשטת כל ידיעה וכל תבונה. החכמה נקראת "ראשית" כמו שנאמר "ראשית חכמה", והיא הנקודה הזעירה שבתוכה כלול הכל בכוח, כזרע שכל האילן גנוז בו.

והנה החכמה נקראת בלשון הזוהר "נקודה בהיכלא" — נקודה בתוך ההיכל. שהיא נקודת אור זעירה המאירה בתוך חלל הבינה. וכמו שהנקודה הגיאומטרית אין לה שטח ואין לה נפח, אך ממנה מתפשטים כל הקווים והשטחים — כך החכמה היא נקודה רוחנית שאין בה עדיין פירוט, אך כל הפירוט עתיד לצאת ממנה.

ודע כי החכמה היא בחינת אבא — האב העליון. והיא מכונה "כח מה" — כוח של "מה", כלומר כוח של ביטול. שהחכמה עצמה היא ביטול גמור כלפי האין סוף, והיא ההפך מן הישות. ולכן דווקא החכם האמיתי הוא הבטל לגמרי, כמו שאמרו "איזהו חכם" — מי שמבטל את עצמו ומכיר שכל חכמתו אינה אלא ניצוץ מן האור העליון.

והנה נקודת החכמה היא שורש כל ל"ב נתיבות החכמה. שהרי ל"ב נתיבות אלו הם ל"ב דרכים שבהם מתפשטת החכמה ומתגלה בעולם, והם כנגד ל"ב פעמים שנזכר שם אלהים במעשה בראשית. וכל נתיב ונתיב הוא דרך מיוחדת של הארת החכמה, המתפשטת מן הנקודה הראשונית הזו.

ודע כי בעולם התוהו, נקודת החכמה יצאה מתחת לנקודת הכתר, כנקודה בודדת בלי התכללות. וגם כלי החכמה דתוהו לא נשבר לגמרי, מפני קרבתו לכתר. אך נפגם מעט, ופגם זה הוא שורש כל הפגמים שבחכמה בכל העולמות — שהרי כל פגם בחכמה בעולם התחתון שורשו בפגם העליון הזה.

והנה תיקון נקודת החכמה הוא על ידי לימוד תורה בעמקות ובביטול. שכאשר האדם לומד תורה לשמה, ומבטל את שכלו כלפי חכמת התורה — הריהו מתקן את נקודת החכמה ומחזיר אותה ליחודה עם הכתר. וזהו סוד "אורייתא מחכמה נפקת" — שהתורה יצאה מן החכמה, ועל ידי לימודה חוזרים לשורש החכמה.