שער מ"ן ומ"ד — העלאת מ"ן
אחר שביארנו ענין מיין נוקבין ומיין דכורין בדרך כלל, נבוא עתה לבאר כיצד מעלים מיין נוקבין בפועל. דע כי העלאת מיין נוקבין נעשית על ידי מעשי האדם בעולם הזה — על ידי תפילה, לימוד תורה, קיום מצוות, ועשיית מעשים טובים.
והנה כל מצווה שאדם מקיים — מבררת ניצוצות קדושים מתוך הקליפות ומעלה אותם למעלה. כי בכל דבר גשמי שבעולם הזה יש ניצוצות שנפלו בשבירת הכלים, וכאשר האדם משתמש באותו דבר גשמי לצורך מצווה — הוא מברר את הניצוצות ומעלה אותם.
למשל: כאשר אדם אוכל לחם ומברך עליו ברכת המזון בכוונה — הוא מברר את הניצוצות שבלחם ומעלה אותם. כאשר לובש ציצית — מברר ניצוצות שבצמר. כאשר נותן צדקה — מברר ניצוצות שבכסף. וכן כל מצווה ומצווה לפי ענינה.
ודע כי התפילה היא העלאת מיין נוקבין בצורה הישירה ביותר. כי בתפילה האדם עומד לפני בוראו ומעלה את נפשו ואת כוונותיו ואת רגשותיו — הכל למעלה. וכל מילה של תפילה היא העלאה, וכל כוונה היא בירור. ולכן אמרו חז״ל ״אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש״ — כי צריך לכוון את הלב כלפי מעלה.
ועוד דע כי התשובה היא העלאת מיין נוקבין גדולה מאוד, כי בתשובה האדם מעלה ניצוצות שנפלו על ידי עוונותיו. שהרי כל עבירה מפילה ניצוצות לקליפות, והתשובה מעלה אותם חזרה. ולכן אמרו חז״ל ״במקום שבעלי תשובה עומדין — צדיקים גמורים אינם עומדין״, כי העלאת מיין נוקבין של בעל תשובה גדולה מאוד.
והנה גם לימוד התורה הוא העלאת מיין נוקבין, כי התורה היא ״עץ חיים למחזיקים בה״, ועל ידי לימודה מתבררים ניצוצות רבים. ובפרט לימוד פנימיות התורה — חכמת הקבלה — שהוא מברר ניצוצות עליונים ודקים שאי אפשר לבררם על ידי לימוד הנגלה בלבד.
וזהו סוד מה שאמרו חז״ל ״לא נברא העולם אלא לשמש את בוראו״ — כי תכלית העולם היא שהאדם יעלה מיין נוקבין ויברר ניצוצות, ועל ידי כך יתקן את כל העולמות ויביא את הגאולה השלמה. וכל יום שעובר ואדם מקיים מצוות — הוא מקרב את התיקון השלם.