שער דרושי הצלם — מוחין דגדלות
דע כי המוחין דגדלות הם מצב השלמות של הספירות והפרצופים, שבו מקבלים הארה מלאה ושלמה מן הספירות העליונות — מאבא ואמא. במצב הגדלות, הפרצוף מגיע לשיעור קומתו המלא, וכל כליו מתרחבים ומסוגלים להכיל אורות עליונים וגדולים.
והנה המוחין דגדלות באים מחכמה ובינה — מאבא ואמא עילאין. אבא נותן את מוח החכמה, ואמא נותנת את מוח הבינה, ומשניהם יחד נולד מוח הדעת. ושלושת המוחין הללו הם חכמה בינה ודעת, הנכנסים בראש הפרצוף ומחיים אותו בחיים שלמים.
ודע כי במצב הגדלות, זעיר אנפין מקבל שישה קצוות שלמים — חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד — וכל אחד מהם בשלמותו ובגדלותו. ובמצב זה יש לזעיר אנפין פנים מאירות, והוא משפיע לנוקבא שלו שפע גדול. וזהו זמן הרצון והחסד למעלה, שכל ההנהגה היא בבחינת רחמים וחסד.
והנה המוחין דגדלות מתחלקים לשתי בחינות: גדלות ראשונה וגדלות שנייה. גדלות ראשונה היא כשנכנסים מוחין דאמא — מוחין דבינה — בזעיר אנפין, ואז מתגדל ומקבל שכל של הבנה והבחנה. וגדלות שנייה היא כשנכנסים גם מוחין דאבא — מוחין דחכמה — ואז מגיע לשיא שלמותו ולמעלה עליונה.
וזמן המוחין דגדלות בעבודת האדם הוא בעיקר בשבתות ובימים טובים, שבהם עולים כל העולמות למדרגה עליונה יותר ומקבלים מוחין דגדלות. ובזמנים אלו התפילות מתקבלות ביותר, והאדם יכול להשיג השגות רוחניות שאינו יכול להשיגן בימות החול.
ודע כי כל עלייה רוחנית של האדם היא בעצם קבלת מוחין דגדלות. כשהאדם לומד תורה לשמה או מתפלל בכוונה שלמה — נמשכים לו מוחין דגדלות מלמעלה, ואז מתרחבים כליו ומסוגל להשיג את אור הבורא. ולהיפך, כשפוגם — מסתלקים המוחין דגדלות וחוזר לבחינת קטנות.