שער דרושי הנקודות — נקודת הבינה
דע כי נקודת הבינה היא הנקודה השלישית שיצאה בסדר ההשתלשלות, והיא ההתפשטות של נקודת החכמה לממדים רחבים של הבנה והשגה. אם החכמה היא הנקודה הזעירה — הבינה היא ההתרחבות של אותה נקודה למרחב שלם. ולכן נקראת הבינה "אמא" — שהיא כאם הבונה ומרחיבה את מה שקיבלה מן האב.
והנה הבינה נקראת בלשון הזוהר "היכלא" — ההיכל שבתוכו שוכנת נקודת החכמה. ונקראת גם "אמא עילאה" — האם העליונה, ו"תשובה" — שהרי הבינה היא שורש התשובה, שבה חוזרים הדברים למקורם ומובנים בעומקם. וכשנאמר "ובינה אבינה" — שהבינה היא ההבנה של דבר מתוך דבר, הוצאת המסקנה מתוך הנתון.
ודע כי הבינה היא מקור הדין. שהרי כל דין והבחנה באים מן הבינה, שהיא המפרקת את האחדות הפשוטה של החכמה לפרטים רבים ומבחינה ביניהם. ולכן בבינה שורש כל ההבדלות — בין טוב לרע, בין אור לחושך, בין קודש לחול. ומכאן שורש הדינים שבעולם, שהרי כל דין הוא הבחנה והפרדה.
והנה נקודת הבינה בעולם התוהו יצאה כנקודה בודדת מתחת לחכמה. ומכיוון שהבינה היא שורש הדין, הרי כליה היה קשה ותקיף, ומכאן התחילה בחינת השבירה. שהבינה עצמה לא נשברה לגמרי, אך ממנה יצאו שבע הנקודות התחתונות שהן נשברו — כי הבינה היא האם שילדה אותן, וכשיצאו ממנה לא יכלו לעמוד בכוח האור.
ודע כי הבינה נקראת גם "עולם הבא" — שהיא הבחינה שאליה שואפים כל הנשמות לחזור. ובעולם הבא יתגלה אור הבינה בשלמות, ואז תהיה הבנה שלמה של כל סודות הבריאה וכל ההנהגה האלוהית. ולכן העולם הבא נקרא "יום שכולו שבת" — שהשבת היא בחינת בינה, מנוחה והבנה.
ותיקון נקודת הבינה הוא על ידי התבוננות עמוקה בגדולת הבורא ובסודות ההנהגה. שכאשר האדם מתבונן ומבין שכל מה שקורה בעולם הוא בהשגחה עליונה ולתכלית טובה — מתקן את נקודת הבינה ומחבר אותה עם החכמה. וזהו סוד התשובה העליונה — שהיא בבחינת בינה, הבנה שלמה שמביאה לחזרה אל המקור.