עץ החיים

אחר שביארנו ענין העלאת מיין נוקבין, נבאר עתה כיצד נמשכים מיין דכורין מלמעלה למטה. דע כי כאשר מיין נוקבין עולים מלמטה ומגיעים לבינה עילאה — מתעוררת הבינה ומשפיעה לחכמה, והחכמה ממשיכה אור חדש מן הכתר, ומשם נמשך השפע למטה דרך כל הספירות.

והנה המשכת מיין דכורין היא בסדר מסוים: מן הכתר לחכמה, מן החכמה לבינה, מן הבינה לחסד, ומן החסד דרך כל הספירות עד המלכות. וכל ספירה שהשפע עובר בה — מוסיפה עליו את בחינתה המיוחדת, עד שכשמגיע למטה הוא כולל את כל הבחינות כולן.

ודע כי השפע היורד כמיין דכורין אינו אור פשוט, אלא הוא אור מורכב שכולל בתוכו הארות רבות: הארת חסד והארת גבורה, הארת רחמים והארת דין, הארת חכמה והארת בינה. והכל לפי הצורך של התחתונים ולפי מעשיהם — כן השפע שיורד אליהם.

והנה כאשר מיין דכורין יורדים למלכות, שם הם מתקבלים ומתחלקים לכל הנבראים. כי המלכות היא בחינת ״כנסת ישראל״, שהיא מקבלת את כל השפע מלמעלה ומחלקת אותו לכל נשמות ישראל. ולכן המלכות נקראת ״ים״ — שכל הנחלות מתקבצות אליה.

ודע כי המשכת מיין דכורין היא הנקראת ״ברכה״ בלשון התורה. כי כל ברכה היא המשכת שפע מלמעלה למטה. וכשאדם מברך — הוא ממשיך מיין דכורין. וכשנאמר ״וברכך ה׳ אלהיך בכל אשר תעשה״ — הכוונה שהקב״ה ימשיך מיין דכורין בתגובה למעשיך הטובים שהם מיין נוקבין.

ועוד דע כי יש המשכת מיין דכורין כללית ויש המשכת מיין דכורין פרטית. הכללית — היא השפע שנמשך לכל העולם, כגון ירידת גשמים, פרנסה, ובריאות. והפרטית — היא השפע שנמשך לכל אדם לפי מעשיו ולפי מיין נוקבין שהעלה. ושתיהן תלויות זו בזו.

וזהו סוד הפסוק ״אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם — ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו״ (ויקרא כו:ג-ד). כי ״בחוקותי תלכו״ — זו העלאת מיין נוקבין, ו״ונתתי גשמיכם״ — זו המשכת מיין דכורין. וכל שפע העולם תלוי בזה — שהתחתונים יעוררו מלמטה, ואז העליונים ישפיעו מלמעלה, ויתברך העולם כולו.