עץ החיים

דע כי אחר שיצאו שלוש הנקודות הראשונות — כתר חכמה ובינה — יצאו שבע הנקודות התחתונות, שהן חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות. ושבע נקודות אלו הן שבע המידות שבהן מנהיג הקדוש ברוך הוא את עולמו, והן כנגד שבעת ימי הבריאה ושבעת ימי השבוע.

והנה נקודת החסד היא ההתפשטות הראשונה של האור כלפי מטה, והיא בחינת הנתינה וההשפעה בלי גבול. ונקודת הגבורה היא הצמצום וההגבלה, המונעת מן האור להתפשט יותר מן הראוי. ושתי נקודות אלו הן כשתי זרועות — ימין ושמאל — שבהן מתנהגת ההנהגה העליונה.

ונקודת התפארת היא האיזון שבין החסד לגבורה, והיא נקראת "רחמים" — שהרחמים הם החסד המצומצם בגבורה, הנתינה בצורה מידתית וראויה. והתפארת היא הקו האמצעי המחבר בין ימין לשמאל, ובה מתאחדים ההפכים וחיים יחד בשלום.

נצח והוד הם שתי הרגליים של ההנהגה — נצח בימין והוד בשמאל. הנצח הוא הכוח להתגבר ולנצח את כל המניעות, וההוד הוא ההודאה וההכנעה, ההכרה שהכל מאת הבורא. ויסוד הוא הנקודה שבה מתכנסים כל ההשפעות יחד ונמסרות למלכות — והוא כמו צינור שדרכו עוברת כל ההשפעה.

ומלכות היא הנקודה האחרונה, המקבלת מכל שאר הנקודות ומתגלה בעולם. והיא נקראת "שכינה" — שהיא השכינה האלוהית השורה בתחתונים. ובמלכות מתגלה כל מה שנמשך מלמעלה, והיא הכלי שדרכו מגיע האור האלוהי לעולמות התחתונים.

והנה שבע נקודות אלו בעולם התוהו יצאו כל אחת בפני עצמה, בלי התכללות ובלי חיבור זו עם זו. וכמו שבעה מלכים שכל אחד מולך לבדו — כמו שנאמר בזוהר על "מלכין קדמאין" — מלכים קדומים שמלכו ומתו. ומפני שלא היתה ביניהן התכללות, לא יכלו להכיל את האור הגדול שנכנס בהן.

וזהו סוד שבירת הכלים — שכלי שבע הנקודות התחתונות נשברו ונפלו למטה, לעולמות התחתונים. והאורות שהיו בהן נסתלקו למעלה, ונשארו רק ניצוצות קדושה בתוך השברים. ותיקון העולם הוא להעלות את הניצוצות הללו מתוך השברים ולבנות מהם פרצופים שלמים, שבהם יש התכללות וחיבור בין כל הספירות — וזהו עיקר עבודת האדם בעולם הזה.