ספר יצירה

שלושה אבות ותולדותיהם, ושבעה כובשים וצבאותיהם, ושנים עשר גבולי אלכסון. וראיה לדבר: עדים נאמנים — עולם ושנה ונפש.

חוק של שנים עשר ושל שבעה ושל שלושה, והפקידם בתלי ובגלגל ובלב.

תלי בעולם כמלך על כסאו, גלגל בשנה כמלך במדינה, לב בנפש כמלך במלחמה.

גם כל חפץ זה לעומת זה עשה האלהים: טוב לעומת רע, רע לעומת טוב. טוב מטוב, רע מרע. הטוב מבחין את הרע, והרע מבחין את הטוב. טובה שמורה לטובים, ורעה שמורה לרעים.

שלושה — כל אחד לבדו עומד: אחד מזכה ואחד מחייב ואחד מכריע בינתיים. שבעה — שלושה מול שלושה, וחוק מכריע בינתיים. שנים עשר — עומדים במלחמה: שלושה אוהבים, שלושה שונאים, שלושה מחיים, שלושה ממיתים. שלושה אוהבים — הלב והאזניים; שלושה שונאים — הכבד והמרה; שלושה מחיים — שתי הנחיריים; שלושה ממיתים — שני הנקבים והפה. והאל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קדשו עד עדי עד.

וכשהבין אברהם אבינו, וצר וחקק וצרף ויצר, ועלתה בידו — מיד נגלה עליו אדון הכל, יתברך שמו, והושיבו בחיקו ונשקו על ראשו, וקראו אברהם אוהבי. וכרת לו ברית — לו ולזרעו עד עולם. "והאמין בה׳ ויחשבה לו צדקה."

כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו — והיא ברית מילה, ובין עשר אצבעות ידיו — והיא ברית הלשון. וקשר עשרים ושתיים אותיות בלשונו, וגילה לו את סודן. משכן במים, שרפן באש, רעשן ברוח, בערן בשבעה, נהגן בשנים עשר מזלות.