אודות הספר
ספר יצירה הוא מהחיבורים הקדומים והחשובים ביותר בספרות הקבלה היהודית. על פי המסורת, הספר מיוחס לאברהם אבינו, אם כי חוקרים מתארכים את חיבורו לתקופת המשנה והתלמוד (בין המאות ה-2 ל-6 לספירה).
מבנה הספר
הספר מחולק לשישה פרקים קצרים:
- פרק א׳ – עשר ספירות בלימה: עוסק בעשר הספירות כיסודות הבריאה.
- פרק ב׳ – עשרים ושתיים אותיות יסוד: עוסק באותיות הא-ב ככלי הבריאה.
- פרק ג׳ – שלוש אמות (אמ"ש): עוסק בשלוש האותיות אלף, מם ושין ויחסן לעולם, לשנה ולנפש.
- פרק ד׳ – שבע כפולות (בגדכפר"ת): עוסק בשבע האותיות הכפולות ויחסן לכוכבי הלכת, הימים והשערים.
- פרק ה׳ – שתים עשרה פשוטות: עוסק בשתים עשרה האותיות הפשוטות ויחסן למזלות ולחודשים.
- פרק ו׳ – סיום: מסכם את שלושת האבות (עולם, שנה, נפש) ואת תפקיד אברהם אבינו.
חשיבות הספר
ספר יצירה הוא אחד מאבני היסוד של תורת הקבלה. הוא מציג את הרעיון שהעולם נברא באמצעות עשר ספירות ועשרים ושתיים אותיות הא-ב העברי — סך הכל שלושים ושניים "נתיבות פליאות חכמה". רעיונות אלו השפיעו עמוקות על כל ספרות הקבלה שבאה אחריו, כולל ספר הזוהר וכתבי האר"י.
על הייחוס
הספר עצמו מסתיים בתיאור אברהם אבינו כמי שהשיג את סודות הבריאה: "וכשהבין אברהם אבינו וצר וחקק... מיד נגלה עליו אדון הכל". המסורת היהודית רואה באברהם את ראשון המקובלים, שהכיר את הבורא מתוך התבוננות בבריאה.