דע, כי הגלגול אינו מוגבל לגופות בני אדם בלבד, אלא ישנם גלגולים גם בדומם, בצומח ובחי. ואמר מורי האר״י ז״ל, כי כאשר נשמה חטאה חטאים חמורים ביותר, עלולה להתגלגל במדרגות נמוכות מאדם — בבעל חיים, בצמח, או אפילו באבן.
וביאר מורי ז״ל, כי ארבע מדרגות יש בבריאה: דומם, צומח, חי ומדבר. ולכל מדרגה יש ניצוצות קדושה הכלואים בה. ולפעמים ניצוץ קדוש מנשמת אדם יורד ומתגלגל בבעל חיים, כדי להתמרק ולהיטהר מחטאיו, ואחר כך עולה חזרה למדרגת אדם.
ודע, כי מי שחטא בעבירות של תאוות בהמיות — כגון זנות, גרגרנות ושאר תאוות הגוף — עלול להתגלגל בבהמה או בחיה, כי השפיל את עצמו למדרגת בהמה. ומי שחטא בגזל ובגניבה, עלול להתגלגל בעוף הפורח ממקום למקום. ומי שחטא בעצלות ובטלנות, עלול להתגלגל באבן או בצמח.
ואמר מורי ז״ל, כי הגלגול בבעל חיים הוא ייסורים קשים לנשמה, כי היא כלואה בגוף שאין לו שכל ואין לו יכולת לעבוד את ה׳. ואין לה דרך לצאת משם אלא על ידי שצדיק אוכל את בשר אותו בעל חיים בקדושה ובברכה, ואז הניצוץ הקדוש מתעלה.
וצריך להבין, כי לא כל בעלי החיים הם גלגולים של נשמות אדם. יש בעלי חיים שנבראו כבעלי חיים מתחילתם ואין בהם ניצוץ של נשמת אדם. אך ישנם בעלי חיים שיש בהם ניצוץ מנשמת אדם שחטא, ואלו הם הנצרכים לתיקון.
ודע עוד, כי גם בצומח יש גלגולי נשמות. לפעמים ניצוץ קדוש מתגלגל בעץ פרי או בצמח, וכאשר אדם אוכל מאותו פרי בברכה ובכוונה, הוא מעלה את הניצוץ ומתקנו. וזהו אחד הטעמים שניתנו מצוות הקשורות לצמחים — כגון ערלה, כלאיים ותרומות ומעשרות — כדי לתקן את הניצוצות שבצומח.
וביאר מורי ז״ל, כי גם בדומם — באבנים ובמתכות — ישנם ניצוצות קדושה. וכאשר אדם משתמש באבן לבניין בית כנסת או בית מדרש, או במתכת לעשיית כלי קודש, הוא מעלה את הניצוץ שבדומם למדרגה גבוהה.
והנה אמר מורי ז״ל, כי כל מה שהאדם אוכל ושותה ומשתמש בו בעולם הזה, יש בו ניצוצות קדושה שצריכים תיקון. ועל ידי שהאדם אוכל ושותה בקדושה, ומברך ומכוון, הוא מעלה את אותם הניצוצות. וזהו סוד עמוק בעבודת ה׳ — שאפילו האכילה והשתייה הגשמיות הן עבודת הקודש.
ודע, כי יש קשר בין הגלגול בדומם צומח וחי לבין סוד "שבירת הכלים" שהיתה בתחילת הבריאה. כי כשנשברו הכלים, נפלו ניצוצות קדושה לכל המדרגות — לדומם, לצומח, לחי ולמדבר — וכל עבודתנו בעולם הזה היא להעלות את הניצוצות הללו.
וזהו שאמר הכתוב "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה׳ יחיה האדם" — שהאדם אינו ניזון רק מהחומר הגשמי שבמאכל, אלא מן הניצוץ הקדוש שבו. ועל ידי האכילה בקדושה, הוא מעלה את הניצוץ ומחזירו לשורשו.