יסוד הנפש
דע כי האדם נברא מגוף ונשמה, והנשמה היא עיקר האדם והגוף אינו אלא לבוש לה. ובהיות הנשמה קשורה בגוף, היא משתמשת בו ככלי לעבודת הבורא יתברך. ועניין הגוף הוא כמו בית שהנשמה דרה בו, ואם הבית מטונף ומלוכלך, אין הנשמה יכולה להאיר בו כראוי.
חלקי הנשמה
ודע כי הנשמה מתחלקת לשלושה חלקים עיקריים, והם: נפש, רוח ונשמה. הנפש היא החלק התחתון, והיא הקשורה בגוף ומחיה אותו. הרוח הוא חלק האמצעי, והוא מקור המידות והרגשות. והנשמה היא החלק העליון, והיא מקור השכל וההשגה הרוחנית. וכל אחד מחלקים אלו בא מעולם אחר.
מקור הנשמה
וכל חלקי הנשמה באים ממקום עליון וקדוש. הנפש באה מעולם העשייה, הרוח מעולם היצירה, והנשמה מעולם הבריאה. ויש עוד מדרגות עליונות יותר, והן חיה ויחידה, הבאות מעולם האצילות. אך מדרגות אלו אינן ניתנות לאדם אלא אם כן זכה לקדושה גדולה מאד.
הנשמה והמידות
ודע כי כל המידות שבאדם, הן הטובות והן הרעות, אינן מן הנשמה עצמה אלא מן ארבעת היסודות שבגוף. כי הנשמה עצמה טהורה היא ואין בה שום פגם. אלא שכאשר היא מתלבשת בגוף, מתעוררים בה כוחות שונים לפי טבע היסודות שבגוף, והם הם המידות.
ארבעת היסודות
וארבעת היסודות שבגוף הם: אש, רוח, מים ועפר. מיסוד האש באות מידות הגאווה והכעס, כי האש עולה למעלה ושורפת. מיסוד הרוח באות דברים בטלים ולשון הרע וחנופה, כי הרוח נעה ואינה יציבה. מיסוד המים באה תאוות התענוגים והקנאה, כי המים מגדלים כל מיני תענוג. ומיסוד העפר באים העצלות והעצבות והגאווה של שפלות.
נשמה ובחירה
וביאור העניין הוא שהנשמה ניתנה באדם כדי שתשלוט על הגוף ותנהיגו בדרך הישרה. וכשהאדם הולך אחר תאוות הגוף, הרי הוא משעבד את הנשמה לגוף, והוא עושה את העיקר טפל ואת הטפל עיקר. אבל כשמתגבר על יצרו ומנהיג את הגוף על פי הנשמה, אז הוא מקיים את תכלית בריאתו.
תיקון הנפש
ועיקר עבודת האדם בעולם הזה הוא לתקן את נפשו ולזכך את גופו, עד שיהיה הגוף כלי ראוי לקבלת אור הנשמה. וזה נעשה על ידי תיקון המידות ושמירת המצוות בכוונה שלמה. וכאשר האדם מתקן את מידותיו, הרי הוא מזכך את ארבעת היסודות שבגופו, ואז הנשמה יכולה להאיר בכל כוחה.
מעלת הנשמה
ודע כי נשמת האדם חצובה מתחת כסא הכבוד, ואין לך דבר יקר ממנה בכל הבריאה. וכל העולמות העליונים תלויים במעשי האדם, כי כאשר האדם מתקן את נשמתו הוא מתקן את כל העולמות, וכאשר הוא פוגם בה חס ושלום הוא פוגם בכל העולמות. על כן צריך האדם לשמור על נשמתו מכל משמר ולהיזהר שלא לפגום בה.
סיכום
נמצא שעיקר האדם הוא הנשמה ולא הגוף, והמידות הרעות באות מארבעת היסודות שבגוף ולא מן הנשמה. ותכלית עבודת האדם היא לזכך את הגוף ולתקן את המידות, כדי שהנשמה תוכל להאיר בשלמות ולהשיג את תכלית בריאתה. וזהו יסוד כל עבודת הקודש, שבלעדיו אין שום עבודה רוחנית שלמה.