שורש המידות הרעות
דע כי כל המידות הרעות שבאדם נובעות מארבעת היסודות שבגוף, כמו שביארנו בפרק הקודם. ואף שהמידות הרעות רבות מאד, כולן מסתעפות מכמה שורשים עיקריים, והם: הגאווה, הכעס, התאווה והעצלות. וכל שאר המידות הרעות הן ענפים ותולדות של שורשים אלו.
הגאווה ונזקיה
הגאווה היא מן היסודות הגרועים ביותר, והיא באה מיסוד האש שבגוף. בעל הגאווה חושב שהוא גדול ומרומם מזולתו, ומזה באים לו כמה מידות רעות: אינו מקבל תוכחה, אינו מכבד את הבריות, מבזה תלמידי חכמים, ומרגיש שהעולם חייב לו. ואמרו חז"ל שכל מי שיש בו גסות הרוח כאילו כופר בעיקר, ואמרו שהקב"ה אומר עליו: אין אני והוא יכולים לדור בעולם.
הכעס ונזקיו
הכעס גם הוא בא מיסוד האש, והוא מידה רעה מאד. בשעת הכעס נסתלקת ממנו נשמתו הקדושה ובמקומה באה נשמה מצד הטומאה. ואמרו חז"ל: כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. והכועס אינו יכול להשיג חכמה, שנאמר: "כי כעס בחיק כסילים ינוח". ואפילו אם הוא תלמיד חכם, חכמתו מסתלקת ממנו בשעת כעסו.
התאוות ונזקיהן
התאוות באות מיסוד המים, והן כוללות תאוות אכילה ושתייה, תאוות ממון, ותאוות עריות. ואלו הן מן המידות המסוכנות ביותר, כי הן מושכות את האדם אחריהן בכוח גדול ומעבירות אותו על דעתו. ואמרו חז"ל: הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. והתאווה מטמאת את הגוף ואת הנשמה ומונעת את האדם מעבודת הבורא.
העצלות ונזקיה
העצלות באה מיסוד העפר, והיא מונעת את האדם מכל טוב. העצל אינו לומד תורה, אינו מקיים מצוות כראוי, ואינו מתקן את מידותיו. והוא כמי שיש לו אוצר גדול ואינו טורח להוציא ממנו כלום, ונמצא עני כל ימיו. ואמר שלמה המלך: "עד מתי עצל תשכב, מתי תקום משנתך".
לשון הרע ושקר
מיסוד הרוח באים חטאי הדיבור, והם: לשון הרע, רכילות, שקר, חנופה ודברים בטלים. ואלו הם חטאים חמורים מאד, כי בכוח הדיבור נברא העולם, ומי שמשחית את כוח דיבורו פוגם בכוח הבריאה עצמו. ואמרו חז"ל שלשון הרע הורגת שלושה: את האומר, ואת המקבל, ואת מי שנאמר עליו.
הקנאה ונזקיה
הקנאה באה מיסוד המים, והיא מידה שאין לה שיעור ברעתה. המקנא מצטער בטובת הזולת ושמח ברעתו, והוא הפך מדרכי הבורא שהוא טוב ומטיב לכל. והמקנא אינו שבע לעולם, כי אפילו אם יש לו כל טוב שבעולם, כל זמן שלחברו יש משהו שאין לו, הריהו מצטער.
השנאה ונזקיה
השנאה היא מידה רעה הבאה מתערובת של כמה יסודות רעים. השונא את חברו עובר על "לא תשנא את אחיך בלבבך", והוא פוגם בנשמתו פגם גדול, כי כל ישראל ערבים זה בזה וכולם נשמה אחת הם, והשונא חלק מישראל כאילו שונא חלק מעצמו.
סיכום
נמצא שכל המידות הרעות נובעות מארבעת היסודות שבגוף, וכולן מונעות את האדם מעבודת הבורא ומהשגת שלמות רוחנית. ועל כן צריך האדם להכיר את מידותיו הרעות ולדעת מאיזה יסוד הן באות, כדי שידע כיצד לתקנן. וזהו היסוד הראשון בעבודת הקודש.