מהות ההתבודדות
דע כי ההתבודדות היא אחד הכלים החשובים ביותר להשגת רוח הקודש. והכוונה בהתבודדות היא שהאדם מתבודד ממחשבות העולם הזה ומפנה את כל מחשבתו לבורא יתברך. ואין ההתבודדות בהכרח פרישה פיזית מן העולם, אלא היא בעיקר התבודדות של המחשבה והנפש.
מקום ההתבודדות
ומכל מקום, טוב שיתבודד במקום שקט ונקי, רחוק מהמולת העולם. ומורי האר"י ז"ל היה מתבודד על קברות הצדיקים בגליל, ושם היה משיג השגות עליונות. ויש שהיו מתבודדים בשדות וביערות, ויש שהיו מתבודדים בחדר סגור. והעיקר הוא שלא יהיו הפרעות.
זמן ההתבודדות
והזמן הטוב ביותר להתבודדות הוא אחרי חצות הלילה, כי בשעה זו העולם שקט והנשמה מתעוררת. ואמרו חז"ל: "בחצות לילה אקום להודות לך". ומורי ז"ל היה מייעץ לתלמידיו לקום בחצות ולשפוך את לבם לפני ה' בהתבודדות. וגם שעות הבוקר המוקדמות טובות להתבודדות.
סדר ההתבודדות
וכך סדר ההתבודדות: ראשית, ישב במקום שקט ויעצום את עיניו. שנית, ינקה את מחשבתו מכל מחשבות העולם הזה. שלישית, יכוון את מחשבתו לגדולת הבורא ולאהבתו. ורביעית, ידבק את מחשבתו בבורא יתברך בדבקות גמורה, עד שישכח את עצמו ואת העולם.
ניקוי המחשבה
וידע כי ניקוי המחשבה הוא החלק הקשה ביותר בהתבודדות, כי המחשבות הזרות באות ומפריעות. ואל יתייאש אם לא מצליח בתחילה, כי זה דורש תרגול רב. ויתרגל לדחות כל מחשבה זרה שעולה בו, ולהחזיר את מחשבתו לעניין הקדוש. ובמשך הזמן יתרגל ויוכל לשמור על מחשבתו נקייה.
דבקות בהתבודדות
וכשמצליח לנקות את מחשבתו, ידבק אותה בבורא יתברך. יחשוב על גדולתו, על חסדיו, על אהבתו לנבראיו, ועל רצונו להיטיב. ויתלהב באהבת ה' ובתשוקה להתקרב אליו, עד שירגיש שנשמתו עולה ומתקשרת לעולמות העליונים. וזוהי דבקות אמיתית.
התבודדות ותפילה
ויש שמשלבים את ההתבודדות עם תפילה חופשית, שמדבר עם הבורא בלשונו שלו ומספר לו את כל מה שבלבו. וזוהי דרך חשובה מאד, כי בתפילה חופשית הלב נפתח ומתגלה, ויכול להגיע לדבקות גדולה. ומורי ז"ל היה מדבר עם ה' בלשון שהלב מבין.
פירות ההתבודדות
ומי שנוהג בהתבודדות באופן קבוע, זוכה לכמה דברים: מידותיו מתתקנות, שכלו מתחדד, לבו מתטהר, ונשמתו מתעלה. ולפעמים בשעת ההתבודדות זוכה לגילויים רוחניים, כגון הבנות חדשות בתורה או הרגשה של קרבת ה'. וכל אלו הם סימנים שהוא בדרך הנכונה.
סיכום
נמצא שההתבודדות היא כלי עיקרי להשגת רוח הקודש. והיא כוללת התבודדות במקום שקט, ניקוי המחשבה, ודבקות בבורא. וצריך לנהוג בה באופן קבוע ובסבלנות, ומי שמתמיד בה זוכה לפירות גדולים בעבודת ה'.