המצוות והנשמה
דע כי תרי"ג מצוות שבתורה מכוונות כנגד תרי"ג איברים וגידים שבנשמה. רמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח איברי הנשמה, ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד שס"ה גידי הנשמה. וכשם שהגוף צריך שכל איבריו יהיו שלמים, כך הנשמה צריכה שכל מצוותיה תהיינה מקויימות כדי שתהיה שלמה.
מצוות עשה
מצוות עשה הן כמו אור שממלא את איברי הנשמה. כל מצוות עשה שמקיים האדם, הוא ממלא אבר אחד מנשמתו באור אלוקי. וכשמקיים את כל מצוות העשה, נשמתו מלאה אור מכל צדדיה. ואם חסרה מצווה אחת, חסר אור באבר אחד מנשמתו, והנשמה אינה שלמה.
מצוות לא תעשה
מצוות לא תעשה הן כמו שמירה על גידי הנשמה. כל עבירה שעובר האדם על לא תעשה, הוא קוטע גיד אחד מנשמתו ופוגם בה. וכשנזהר מכל העבירות, גידי נשמתו שלמים ומחברים את כל האיברים זה בזה. והנשמה השלמה היא זו שכל איבריה וגידיה שלמים ומוארים.
כוונת המצוות
ודע כי עיקר המצווה הוא הכוונה שבלב. מצווה שנעשית בלי כוונה היא כגוף בלי נשמה - יש בה קיום המעשה אך חסר העיקר. ועל כן צריך בכל מצווה לכוון שהוא מקיים את רצון הבורא יתברך, ושעל ידי מצווה זו הוא מתקן את נשמתו ומתקרב לבוראו.
מצוות ותיקון העולמות
וביאר מורי האר"י ז"ל כי כל מצווה שהאדם מקיים פועלת תיקון בעולמות העליונים. מצוות שבין אדם למקום מתקנות בעיקר את העולמות העליונים, ומצוות שבין אדם לחברו מתקנות את עולם העשייה. ועל ידי קיום כל המצוות, האדם מתקן את כל ארבעת העולמות.
סוד המצוות
ויש בכל מצווה סוד עמוק ונשגב שאין השכל האנושי יכול להשיגו בשלמות. כי המצוות הן רצון ה' העליון, ואין לנו להבין את טעמן אלא לקיימן באמונה. ואף על פי כן, מי שמשיג את סודות המצוות על פי הקבלה, מצוותיו פועלות תיקונים גדולים יותר, כי הכוונה מוסיפה כוח למעשה.
המצוות והקדושה
וכל מצווה שהאדם מקיים מוסיפה קדושה על נשמתו ועל גופו. וככל שמקיים יותר מצוות בכוונה ובשלמות, כך קדושתו גדלה ונשמתו מאירה יותר. ועל ידי ריבוי המצוות, האדם מגיע למדרגה שהשכינה שורה עליו ורוח הקודש מתגלה לו.
סיכום
נמצא שתרי"ג מצוות הן תרי"ג אברים וגידים של הנשמה, וקיומן בשלמות ובכוונה הוא מה שמשלים את הנשמה ומאיר אותה. ועל כן צריך האדם להשתדל לקיים את כל המצוות שביכולתו, ובכל מצווה לכוון את לבו לשמים, ובזה ישלים את נשמתו ויזכה לקדושה.