מהות התפילה
דע כי התפילה היא עבודה שבלב, והיא העמוד שעליו עומד העולם. כי בשעה שהאדם מתפלל, הוא עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ומדבר עמו פנים אל פנים. ואין לך מעלה גדולה מזו, שהבורא יתברך שומע את תפילת האדם ומקשיב לדבריו.
כוונת התפילה
ועיקר התפילה היא הכוונה. תפילה בלי כוונה היא כגוף בלי נשמה. ועל כן צריך האדם לכוון בתפילתו שהוא עומד לפני ה', ושהוא מבקש ממנו את צרכיו. ויחשוב על פירוש המילים שהוא אומר, ולא יהיו המילים יוצאות מפיו במהירות בלי הבנה.
הכנה לתפילה
וצריך להתכונן לתפילה כמי שהולך להיכנס לפני המלך. ילבש בגדים נאים, יטול את ידיו, ויעמוד במקום שקט שאין בו הפרעות. ויחשוב לפני התפילה על גדולת הבורא ועל קטנות האדם, ובזה תבוא עליו יראת שמים וכוונתו תהיה שלמה.
סודות התפילה
וביאר מורי האר"י ז"ל כי יש בתפילה סודות עמוקים. כל מילה ומילה בתפילה מכוונת כנגד ספירה מסוימת ועולם מסוים. וכשהאדם מתפלל בכוונה, הוא מייחד את שם ה' ומתקן את העולמות העליונים. ועל כן התפילה היא עבודה עליונה מאד.
זמני התפילה
והתפילות נתקנו כנגד הקרבנות שהיו בבית המקדש. תפילת שחרית כנגד תמיד של שחר, תפילת מנחה כנגד תמיד של בין הערביים, ותפילת ערבית כנגד אברים ופדרים שהיו קרבים כל הלילה. וכל תפילה פועלת תיקון מיוחד כפי הזמן שלה.
התפילה ורוח הקודש
ודע כי התפילה בכוונה היא מן הדרכים החשובות להשגת רוח הקודש. כי בשעת התפילה הנשמה מתעלה ומתקשרת לעולמות העליונים, ואם הכוונה שלמה, יכול האדם להשיג הארות עליונות ולזכות לגילויים רוחניים. ומורי האר"י ז"ל היה משיג השגות עליונות בשעת תפילתו.
תפילה בדמעות
ותפילה בדמעות היא תפילה עליונה מאד, שנאמר: "שערי דמעות לא ננעלו". כי הדמעות מראות שהתפילה באה מעומק הלב, ותפילה כזו מתקבלת תמיד. ועל כן אם יזכה האדם לבכות בתפילתו מרוב דבקות ואהבת ה', יזכה לדברים גדולים.
תפילה בציבור
ותפילה בציבור גדולה מתפילת יחיד, כי הקב"ה אינו מואס בתפילתן של רבים. ובשעה שהציבור מתפלל, נפתחים שערי שמים ותפילתם מתקבלת. ועל כן ישתדל האדם להתפלל תמיד בציבור, ולא יפרוש מן הציבור.
סיכום
נמצא שהתפילה היא כלי אדיר לעבודת ה' ולהשגת קדושה. ועיקרה בכוונת הלב ובהכנה הראויה. ומי שמתפלל בכוונה שלמה, הוא מתקן את העולמות ומתקרב לבוראו, ויכול לזכות על ידה לרוח הקודש ולהשגות עליונות.