בחר פרק (1-44)
ספר אדם וחוה - פרק כ״ה
קבורת הבל
א׳
ויהי ביום ההוא, וירא אדם עורב נושא עוף מת בפיו, ויביאהו אל מקום אחד.
ב׳
ויחפור העורב בציפורניו בארץ ויעש גומה, וישם את העוף המת בתוכה ויכסהו בעפר.
ג׳
ויתבונן אדם במעשה העורב ויאמר: הנה העורב הראני את אשר אעשה לבני.
ד׳
ויאמר אדם אל חוה: כה נעשה גם אנחנו להבל בננו, כאשר עשה העורב.
ה׳
ויחפור אדם בידיו באדמה ויעש קבר, וישימו את הבל בתוכו בבכי ובמספד.
ו׳
ויכסו את גופו בעפר האדמה, ויבכו עליו עוד שבעת ימים.
ז׳
ויאמר אדם: כה ייעשה לכל מת בישראל ובכל בני האדם, קבור יקבר בארץ.
ח׳
ותאמר חוה: הנה העורב אשר ברא ה׳ לימדנו את דרך הקבורה, ברוך ה׳ המרחם על בריותיו.
ט׳
וישימו אבנים על קבר הבל לזכרון עולם, ויבואו שם להתפלל ולבכות.
י׳
ויאמר אדם: הנה בני הראשון שב אל האדמה אשר ממנה לוקח, ואנחנו כולנו אחריו נלך.
י״א
ויהי אחרי קבורת הבל, וישב אדם באבלו ימים רבים, ולא ידע נחמה.
על הפרק
פרק זה מתאר כיצד עורב מלמד את אדם וחוה את דרך הקבורה. העורב קובר עוף מת באדמה, ואדם וחוה לומדים ממנו וקוברים את הבל בנם בבכי גדול.