בחר פרק (1-44)
ספר אדם וחוה - פרק כ״ז
תולדות שת
א׳
ויגדל שת ויהי בן עשרים שנה, ויקרא לו אדם אביו ויאמר: בוא בני ואספר לך את אשר היה בראשית.
ב׳
וישב אדם עם שת בנו ויאמר: דע בני כי ה׳ אלהים ברא אותי מעפר האדמה ונפח באפי נשמת חיים.
ג׳
וישימני בגן עדן לעבדה ולשמרה, ויצו עלי לאמור מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו.
ד׳
ואמך חוה נבראה מצלעי, והיינו שנינו בגן בשלום ובאושר, ופני ה׳ מאירים עלינו.
ה׳
אך הנחש בא בערמתו והטעה את אמך, ותאכל מן העץ ותתן גם לי ואוכל.
ו׳
ובאותה שעה נפקחו עינינו וידענו כי ערומים אנחנו, והכבוד אשר היה עלינו סר מאתנו.
ז׳
ויגרשנו ה׳ מגן עדן, ויציב את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים.
ח׳
ויאמר שת אל אדם: אבי, הגד לי עוד על הגן ועל האור אשר היה שם.
ט׳
ויאמר אדם: בני, האור בגן עדן היה שבעתים מאור השמש, וכל עץ היה נותן פריו ללא הפסק.
י׳
ויצו אדם את שת ויאמר: שמור את דרך ה׳ ואל תסור ממנה ימין ושמאל, למען תחיה אתה וזרעך.
י״א
ויאמר שת: אשמור את דבריך אבי ולא אסור מדרך ה׳ כל ימי חיי.
י״ב
וילמד אדם את שת את שמות הבריאה ואת סדרי השמים, ואת כל אשר לימדו ה׳ בגן עדן.
על הפרק
פרק זה מתאר את גדילתו של שת בצדקה ובתורה. אדם מלמד את שת על גן עדן, על הנפילה ועל חטא עץ הדעת, למען ידע את דרך ה׳ וילך בה.