ספר אדם וחוה

צוואת אדם הראשון

בחר פרק (1-44)

א׳ וילכו שת וחוה בדרך אל גן עדן, ויתפללו בלכתם ויבכו.

ב׳ ויהי הם הולכים בדרך, ויצא עליהם חיה רעה מן היער, ותבקש לנשוך את שת.

ג׳ ותרא חוה את החיה ותצעק ותאמר: אוי לי, הנה חיה באה להרוג את בני.

ד׳ ותאמר חוה אל החיה: איך לא יראת לפגוע ביציר כפיו של ה׳ אלהים.

ה׳ ויעמוד שת מול החיה ולא פחד, כי ידע כי בצלם אלהים נברא.

ו׳ ותפתח החיה את פיה ותבקש לנשוך את שת ברגלו.

ז׳ ויאמר שת אל החיה: סורי מעלי, כי בצלם אלהים נעשיתי.

ח׳ ותאמר חוה בבכי: הלוא בגללי באו כל הרעות האלה, כי אני חטאתי ונפתח שער המוות.

ט׳ ולולא חטאי לא היו חיות השדה קמות על בני האדם, כי בגן עדן כולם היו כפופים לנו.

י׳ ויהי שת מתחזק באמונתו ולא נתן לחיה לגבור עליו.

פרק זה מתאר את מסעם של שת וחוה לעבר גן עדן. בדרך תוקף אותם נחש ומנסה לנשוך את שת. חוה צועקת בפחד ושת עומד מול החיה.