בחר פרק (1-44)
ספר אדם וחוה - פרק ל״ה
שת מוכיח את הנחש
א׳
ויפן שת אל החיה ויאמר בקול גדול: סור מעלי יצור רע, הלוא תדע כי בצלם אלהים נבראתי.
ב׳
הן ה׳ אלהים יצר אותי בידיו מעפר האדמה, ונפח באפי נשמת חיים.
ג׳
ואתה חיה, מי נתן לך רשות לפגוע ביצור אשר ברא ה׳ בצלמו ובדמותו.
ד׳
ותשמע החיה את דברי שת ותירא מפניו, כי ראתה את אור פניו.
ה׳
ותסוג החיה אחור ותברח אל היער, ולא הוסיפה לבוא.
ו׳
ותאמר חוה אל שת: ברוך ה׳ אשר נתן לך כח לגרש את החיה הרעה.
ז׳
ויאמר שת: אמי, לא בכוחי עשיתי זאת כי אם בכח ה׳ אלהים אשר ברא אותנו.
ח׳
כי כל חיות השדה צריכות לירוא מפני האדם אשר נברא בצלם אלהים.
ט׳
אך מיום שבא החטא לעולם, לא כל החיות שומעות עוד בקול האדם כבראשונה.
י׳
ויוסיפו שת וחוה ללכת בדרכם אל גן עדן, ולבם נכון לפני ה׳.
י״א
ויהי כאשר קרבו אל המקום, וירגישו ריח גן עדן עולה מרחוק כריח בשמים.
על הפרק
פרק זה מתאר כיצד שת מוכיח את החיה הרעה ואומר לה כי הוא נברא בצלם אלהים. החיה נסוגה מפניו ונמלטת, ושת וחוה ממשיכים בדרכם.