בחר פרק (1-44)
ספר אדם וחוה - פרק ל״ו
שערי גן עדן
א׳
ויבואו שת וחוה אל שערי גן עדן, ויראו את הכרובים עומדים בשער ואת להט החרב המתהפכת.
ב׳
ויפלו על פניהם ארצה ויבכו בכי גדול, וישימו עפר על ראשיהם.
ג׳
ויקרא שת בקול גדול ויאמר: ה׳ אלהים, חנני ושמע את תפילתי.
ד׳
הנה אבי אדם חולה ומכאוביו רבים, ושלחני אליך לבקש רחמים.
ה׳
תן לנו נא מעט משמן הרחמים אשר יוצא מעץ החיים, ונמשח את אבי וירפא.
ו׳
ותאמר חוה: ה׳ אלהי, אני חטאתי לפניך וגרמתי לכל הרעה הזאת, אנא רחם על אדם עבדך.
ז׳
הלוא אתה יצרת אותו בידיך ונפחת בו נשמה, אל נא תניחהו למות בייסורים.
ח׳
וישבו שת וחוה לפני השער ובכו שעות רבות, ותפילתם עלתה לפני כסא הכבוד.
ט׳
ויהי אור גדול מן הגן, וריח הבשמים עלה באפם, וידעו כי קרוב הוא המקום הקדוש.
י׳
ויחכו שת וחוה לתשובה מן השמים, ולבם מלא תקוה ויראה.
על הפרק
פרק זה מתאר את הגעתם של שת וחוה אל שערי גן עדן. הם בוכים ומתחננים לפני ה׳ שיתן להם את שמן הרחמים מעץ החיים להקל על סבלו של אדם.