בחר פרק (1-44)
ספר אדם וחוה - פרק מ״ג
צוואת חוה
א׳
ויהי אחרי מות אדם, ותדע חוה כי קרבו ימיה למות.
ב׳
ותקרא את כל בניה ובנותיה ותאמר: בני היקרים, שמעו אלי כי מעט ימי עמכם.
ג׳
ויבואו כל בניה ויתקבצו סביבה, ותאמר להם חוה:
ד׳
הנה אביכם אדם מת, ואנכי הולכת אחריו, כי לא אוכל לחיות בלעדיו.
ה׳
ואולם לפני מותי אצוה אתכם: כתבו את כל אשר ראיתם ושמעתם מפי אביכם ומפי.
ו׳
כתבו את סיפור גן עדן ואת החטא ואת הגירוש, ואת כל אשר עבר עלינו.
ז׳
כתבו על לוחות אבן ועל לוחות חרס, למען יעמדו לדורות עולם.
ח׳
כי ידעתי כי ה׳ יביא מבול מים על הארץ, ואם יכתבו על חרס ישרפם האש, ואם על אבן ישטפם המים, לכן כתבו על שניהם.
ט׳
ויאמר שת: אמי, נעשה ככל אשר ציוית, וניכתוב את הדברים כולם.
י׳
ותאמר חוה: שמרו את דרך ה׳ בני, ואל תחטאו כאשר חטאנו אני ואביכם.
י״א
התהלכו בצדקה ובתמים לפני ה׳, ויהי ה׳ עמכם.
י״ב
וידעו כי ה׳ רחום וחנון, ואף אם חטאנו לא עזבנו לנצח.
י״ג
ותברך חוה את כל בניה ובנותיה, אחד אחד, ותנשק להם.
על הפרק
פרק זה מתאר את צוואתה של חוה לפני מותה. חוה מקבצת את בניה ובנותיה ונותנת להם את צוואתה האחרונה. היא מבקשת מהם לכתוב את הסיפור על לוחות אבן וחרס.