בחר פרק (1-44)
ספר אדם וחוה - פרק מ״ד
פטירת חוה
א׳
ויהי ביום הששי לאחר מות אדם, וידעה חוה כי באה שעתה.
ב׳
ותשכב חוה על ערשה, ותשא עיניה השמימה ותאמר: ה׳ אלהי, קבל את רוחי.
ג׳
ותאמר: חטאתי לפניך ה׳ בכל מעשי, סלח לי וסלח לאדם אישי.
ד׳
ותפח חוה את נשמתה, ותמת בשלום.
ה׳
ויבכו כל בניה ובנותיה ויספדו לה, וצערם היה גדול כי נשארו יתומים מאב ומאם.
ו׳
ויורדו המלאכים מן השמים, ויבוא מיכאל המלאך ויאמר אל שת:
ז׳
שת בן אדם, התאבל על אמך כאשר התאבלת על אביך, אך אל תתאבל יותר מששה ימים.
ח׳
כי ביום השביעי ינוח ה׳ וינוחו כל ברואיו, והשביעי הוא אות לתקומה שתבוא באחרית הימים.
ט׳
ויקחו המלאכים את גוף חוה ויקברוה ליד אדם אישה, ויעטפוה בסדינים כאשר עשו לאדם.
י׳
ויאמר מיכאל: שת, כה אמר ה׳, אל תעשו אבל יותר מששה ימים, כי השביעי קדוש הוא.
י״א
ויעלו המלאכים השמימה, ושת ואחיו נשארו לבדם על הארץ.
י״ב
ויעש שת כאשר ציותה אמו, ויכתוב את כל הדברים על לוחות אבן ועל לוחות חרס.
י״ג
ויכתוב את סיפור גן עדן ואת החטא ואת הגירוש ואת חיי אדם וחוה ואת מותם.
י״ד
וישם את הלוחות במקום קדוש, ויישמרו לדורות עולם לעדות ולזכרון.
ט״ו
תמו דברי ספר אדם וחוה, ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן.
על הפרק
פרק זה מתאר את מותה של חוה ששה ימים לאחר מות אדם. המלאכים קוברים אותה ליד אדם, ומיכאל אומר לשת לא להתאבל יותר מששה ימים. שת וצאצאיו כותבים את הסיפור על לוחות.