בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק א׳
ברכת חנוך
א׳
דִּבְרֵי בִרְכַּת חֲנוֹךְ אֲשֶׁר בֵּרַךְ אֶת הַבְּחִירִים וְאֶת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר יִהְיוּ לְעֵת צָרָה לְהָסִיר אֶת כָּל הָרְשָׁעִים וְהַחַטָּאִים.
ב׳
וַיִּשָּׂא חֲנוֹךְ אִישׁ צַדִּיק אֲשֶׁר עֵינָיו נִפְקְחוּ עַל יְדֵי הָאֱלֹהִים אֶת מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: מַרְאֶה קְדוֹשׁ מִן הַשָּׁמַיִם הֶרְאוּנִי הַמַּלְאָכִים וָאֶשְׁמַע מֵהֶם כֹּל וָאֵדַע וָאָבִין כִּי לֹא לַדּוֹר הַזֶּה אֲנִי דוֹרֵשׁ כִּי לְדוֹר רָחוֹק אֲשֶׁר יָבוֹא.
ג׳
עַל הַבְּחִירִים אָמַרְתִּי וָאֶשָּׂא מְשָׁלִי עֲלֵיהֶם: הַקָּדוֹשׁ וְהַגָּדוֹל יֵצֵא מִמְּעוֹנוֹ וֵאלֹהֵי עוֹלָם עַל הַר סִינַי יִדְרֹךְ וְיוֹפִיעַ מִמַּחֲנֵהוּ וְיוֹפִיעַ בְּגְבוּרַת עֻזּוֹ מִשְּׁמֵי הַשָּׁמָיִם.
ד׳
וְיִרְאוּ כֻלָּם וְיִפְחֲדוּ וְאָחֲזָתַם רְעָדָה עַד קַצְוֵי הָאָרֶץ וְהָרֵי הַגֹּבַהּ יִתְמוֹטָטוּ וְהַגְּבָעוֹת הָרָמוֹת תִּשָּׁפַלְנָה וְתִמַּסְנָה כַּדּוֹנַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ.
ה׳
וְהָאָרֶץ תִּבָּקַע בִּקְעֵי בְקָעִים וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ יֹאבַד וּמִשְׁפָּט יִהְיֶה עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת וְעַל כָּל הַצַּדִּיקִים.
ו׳
אַךְ לַצַּדִּיקִים יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם וְיִשְׁמֹר אֶת הַבְּחִירִים וְחֶסֶד יִהְיֶה עֲלֵיהֶם וְכֻלָּם לֵאלֹהִים יִהְיוּ וְטוֹבָה תִהְיֶה לָהֶם וְאוֹר יָאִיר עֲלֵיהֶם וְהוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עִמָּהֶם.
ז׳
וְהִנֵּה בָא עִם רִבְבוֹת קְדוֹשָׁיו לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט עַל כֻּלָּם וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הָרְשָׁעִים וּלְהוֹכִיחַ כָּל בָּשָׂר עַל כָּל מַעֲשֵׂי רִשְׁעָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְעַל כָּל דִּבְרֵי הַקָּשׁוֹת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ עָלָיו חַטָּאִים רְשָׁעִים.
ח׳
הִתְבּוֹנְנוּ בְּכָל הַמַּעֲשִׂים בַּשָּׁמַיִם כֵּיצַד לֹא שִׁנּוּ אֶת דַּרְכָּם וּמְאוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם עוֹלִים וְשׁוֹקְעִים כָּל אֶחָד בִּזְמַנּוֹ וְלֹא סָרוּ מֵחֻקֵּיהֶם.
ט׳
הַבִּיטוּ בָאָרֶץ וְהִתְבּוֹנְנוּ בַּמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים בָּהּ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית כֵּיצַד כָּל מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים לֹא מִשְׁתַּנֶּה בְּעוֹד הוּא נִגְלֶה.
על הפרק
פרק פתיחה של ספר חנוך, ובו ברכת חנוך לצדיקים באחרית הימים. חנוך מתאר את חזונו על יום הדין הגדול ואת גורלם השונה של הצדיקים והרשעים.