בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק מ״ב
החכמה שלא מצאה מקום
א׳
החכמה יצאה לשכון בין בני האדם ולא מצאה משכן. ותשב החכמה אל מקומה ותשב בין המלאכים.
ב׳
והעוולה יצאה מחדריה, ומצאה את אשר לא ביקשה, ותשכון ביניהם כמטר במדבר וכטל על אדמה צמאה.
ג׳
כי בקשו בני האדם את התאוה ואת הזדון, ולא פנו אל החכמה ולא דרשו אותה.
ד׳
ותלך החכמה ותשב לה במקומה בשמים, בין המלאכים הקדושים, כי שם מושבה מאז ומעולם.
ה׳
ואם יבקש אדם את החכמה באמת ובלב שלם, ימצא אותה, כי ה' ייתן חכמה לדורשיו.
ו׳
אך בני האדם בחרו בחושך על פני האור, ובשקר על פני האמת, ועל כן נסתרה מהם החכמה.
ז׳
ואוי לרשעים אשר דחו את החכמה, כי ביום הדין לא ימצאו מפלט ולא מנוחה.
על הפרק
משל על החכמה שיצאה לחפש משכן בין בני האדם ולא מצאה, ושבה אל מקומה בשמים; ועל העוולה שמצאה מקום בנקל.