בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק מ״ו
ראש הימים ובן האדם
א׳
ושם ראיתי את עתיק הימים אשר ראשו כצמר לבן, ועמו אחד אשר פניו כמראה אדם, ופניו מלאי חן כאחד מן המלאכים הקדושים.
ב׳
ואשאל את אחד המלאכים ההולכים עמי ואשר הראני את כל הנסתרות, על אודות בן האדם ההוא, מי הוא ומאין הוא ומדוע הולך הוא עם עתיק הימים.
ג׳
ויען ויאמר אלי: זה הוא בן האדם אשר לו הצדקה, ועמו תשכון הצדקה, והוא יגלה את כל מטמוני הנסתרות.
ד׳
כי אדון הרוחות בחר בו, וחלקו עלה על הכל לפני אדון הרוחות ביושר לעולם.
ה׳
ובן האדם הזה אשר ראית יעקור את המלכים ואת שליטי העולם ממשכבותיהם ואת הגיבורים מכסאות כבודם.
ו׳
ויתיר את רסן החזקים וישבור את שיני החוטאים.
ז׳
ויפיל את המלכים מכסאותיהם ומממלכותיהם, כי לא ירוממוהו ולא יהללוהו ולא יודו בצדקה כי מאת ה' ניתנה להם מלכותם.
ח׳
ויכניע את פני החזקים וימלאם בושה, וחושך יהיה למושבם ותולעים למשכבם, ולא יקוו לקום ממשכבם כי לא ירוממו את שם אדון הרוחות.
על הפרק
חזון חנוך על ראש הימים (עתיק יומין) ובן האדם העומד לפניו. הפרק מתאר את דמותו של בן האדם שפניו מלאי חן, ואת תפקידו להפיל מלכים מכסאותם ולשבור שיני החוטאים.