בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק נ״ד
המבול והמשפט
א׳
ואביט וראיתי לצד אחר של הארץ, ושם עמק עמוק בוער באש.
ב׳
והביאו את מלכי הארץ ואת שליטיה והשליכום אל העמק העמוק ההוא.
ג׳
ושם ראו עיני כיצד עשו להם שלשלאות ברזל כבדות מאין משקל.
ד׳
ואשאל את מלאך השלום: שלשלאות אלה למי הוכנו?
ה׳
ויאמר אלי: אלה הוכנו לצבאות עזאזל, למען יאחזום וישליכום אל תהום הדין, ובסלעים חדים יכסו את פניהם כאשר ציווה אדון הרוחות.
ו׳
ומיכאל וגבריאל ורפאל ופנואל יאחזום ביום הדין הגדול, וישליכום אל כבשן האש הבוער, למען ינקום אדון הרוחות את עוולתם.
ז׳
ובימים ההם ייפתח המשפט לפני אדון הרוחות, והרחמים והסבלנות יתמו מלפניו.
ח׳
ובימים ההם ראיתי כיצד ניתנו למלאכי העונש חבלים ארוכים, ונשאו כנפיים ועפו צפונה.
ט׳
ואשאל את המלאך: מדוע נשאו אלה חבלים ויצאו?
י׳
ויאמר אלי: הלכו למדוד, והמידות ההן יביאו את מידות הצדיקים ואת חבלי הצדיקים לאדון הרוחות.
י״א
ומידות אלו יגלו את כל הנסתרות בעמקי הארץ.
על הפרק
הפרק מתאר את שלשלאות הברזל המוכנות לצבא עזאזל ואת עונשם. כמו כן מסופר על מי המבול כמשפט ה' על העולם, ועל מלאכי העונש הממונים על ביצוע הדין.