ספר חנוך

חנוך בן ירד

בחר פרק (1-108)

ספר חנוך - פרק ס׳

רעש השמים - בהמות ולויתן

א׳ בשנת חמש מאות, בחודש השביעי, ביום ארבעה עשר לחיי חנוך, בפרבולה ההיא ראיתי כיצד שמי השמים רעשו רעש גדול.
ב׳ וצבא עליון ואלפי אלפים ורבבות רבבות מלאכים נמלאו סערה גדולה.
ג׳ ועתיק הימים ישב על כסא כבודו, והמלאכים והצדיקים סביביו עומדים.
ד׳ ורעדה גדולה אחזתני ויראה נפלה עלי, ומותני נפתחו ונמוגו כליותי, ואפול על פני.
ה׳ וישלח מיכאל מלאך אחר מן המלאכים הקדושים ויקימני, וכאשר הקימני שבה רוחי, כי לא יכולתי לעמוד לנוכח מראה הכוח ורעש השמים.
ו׳ ויאמר אלי מיכאל: מדוע נבהלת ממראה זה? עד היום היה יום רחמיו, והיה רחום וארך אפיים לכל יושבי הארץ.
ז׳ וביום בוא הכוח והעונש והמשפט אשר הכין אדון הרוחות, לאלה אשר לא ישתחוו למשפט הצדק ולאלה אשר כפרו במשפט הצדק ולאלה אשר נשאו שמו לשווא.
ח׳ והיום ההוא הוכן, לבחירים ברית ולחוטאים עונש.
ט׳ ובאותו היום חולקו שני מפלצות, מפלצת נקבה ושמה לויתן, לשכון בתהומות הים על מעיינות המים.
י׳ והזכר ושמו בהמות, השוכן בחזהו במדבר נורא אשר שמו דנדאין, מזרחית לגן העדן אשר בו שוכנים הבחירים והצדיקים.
י״א ואשאל את המלאך השני ויראני את כוח החיות ההן, כיצד הופרדו ביום אחד, האחת לתהומות הים והאחרת ליבשת המדבר.
י״ב ואמר לי: אתה בן אדם, מבקש לדעת את הנסתרות.
י״ג ויאמר אלי מלאך השלום ההולך עמי: שתי החיות ההן הוכנו כפי גדולת ה' להיות למאכל ביום הדין הגדול של ה', למען יהיה מאכל וייתן מנה.

על הפרק

הפרק מתאר רעש גדול בשמים וחזון על שתי חיות עצומות: בהמות השוכנת במדבר מזרחית לגן העדן, ולויתן השוכנת בתהומות הים. שניהם נבראו ביום החמישי ונועדו לשמש ביום הדין.