בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק ס״ו
מלאכי העונש
א׳
ובימים ההם ציווה אדון הרוחות את המלאכים אשר יצאו, לפתוח את שערי התהום.
ב׳
וכאשר ירדו המים על פני הארץ, נאספו כל המים ונעשו למבול.
ג׳
ויצו ה' את מלאכי העונש לגשת אל נח, כי ידע שלא יוכלו לעמוד במשפט ולא ילחמו כנגד המלאכים.
ד׳
ואצווה את מלאכי גנזי השלג לפתוח את אוצרותיהם, ואת מלאכי הקרח ומלאכי הכפור.
ה׳
ויוציאו כל מלאכי המטר את גשמיהם, וכל כוחם וגבורתם שפכו.
ו׳
ולנח אמרתי: הסתר בביתך ובספינה אשר הכנת, כי הנני מכסה את הארץ במים.
ז׳
וכל מלאכי הכוח פתחו את המעיינות והתהומות, ויצאו המים מבטן הארץ ומכל מעיינות התהום הגדול.
ח׳
והמעיינות ההם אשר במעמקי הארץ חמים הם, ומימיהם מרפאים לגוף המלכים וליצר בשרם.
ט׳
אך ביום הדין ישמשו המעיינות ההם לעונש הרוח ולעונש הגוף לאלה אשר נפלו לפני אדון הרוחות.
י׳
כי אותם מעיינות חמים ישרפו, ומי הגפרית והאש ההם ישמשו למשפט המלכים והשליטים והנישאים.
י״א
כי מים חיים הם לגוף אך דין ועונש הם לרוח, ורוחם מלאה תאוות ובשרם ייענש.
י״ב
כי מאסו באדון הרוחות, ואף כי יראו את עונשם יום יום לא יאמינו בשמו.
י״ג
וככל שיגדל שריפת גופם כן ישתנה רוחם מעולם ועד עולם, כי איש לא ידבר דבר שווא לפני אדון הרוחות.
על הפרק
הפרק מתאר את מלאכי העונש המכינים את כלי המשפט. ה' מצווה לפתוח את מעיינות התהום להביא את המבול. המעיינות החמים בארץ משמשים לרפואה אך גם לעונש, וביום הדין ייענשו בהם המלכים והשליטים.