בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק פ״ו
נפילת הכוכבים
א׳
והבטתי שוב בחזון על משכבי, וראיתי את השמים ממעל, והנה כוכב אחד נפל מן השמים.
ב׳
ויקם ויאכל וירעה בין השוורים ההם, ואחריו ראיתי שוורים גדולים ושחורים, וכולם שינו את מכלאותיהם ומרעיתם.
ג׳
והחלו לגעות זה לזה, ושוב הבטתי בחזון אל השמים, וראיתי כוכבים רבים נופלים מן השמים.
ד׳
ויפלו בין השוורים ויהיו ביניהם, והם רעו עם השוורים ובתוכם.
ה׳
והבטתי בהם וראיתי, והנה כולם הוציאו את אבריהם כסוסים, והחלו לעלות על פרות השוורים.
ו׳
וכל הפרות הרו מהם, ותלדנה פילים וגמלים וחמורים ויצורים גדולים ומשונים.
ז׳
וכל השוורים פחדו מהם ונבהלו, והחלו לנגוח בשיניהם ולבלוע ולנגח בקרניהם.
ח׳
והחלו לאכול את השוורים, וכל חיות הארץ רעדו ונסו מפניהם.
ט׳
ואלה הכוכבים הנופלים הם המלאכים אשר ירדו מן השמים, והפרות הן בנות האדם.
י׳
והיצורים הגדולים והמשונים אשר נולדו מהם, הם הנפילים, בני המלאכים ובנות האדם.
י״א
ותשחת הארץ מפניהם, וצעקת הנרדפים עלתה עד שערי השמים.
על הפרק
פרק זה מתאר את נפילת הכוכבים מן השמים, שנהפכו לשוורים והזדווגו עם הפרות, ומסמל את נפילת המלאכים.