בשער זה נבאר את סוד הנשיקין, שהוא סוד הדבקות העליונה שבין הספירות, כאשר שתי ספירות מתחברות בחיבור שלם ונדבקות זו בזו. ושם "נשיקין" לקוח מן הכתוב "ישקני מנשיקות פיהו" (שיר השירים א:ב), שהוא רמז לדבקות העליונה שבין הקדוש ברוך הוא ושכינתו.
והנשיקין הם בסוד חיבור רוח ברוח, כי הנשיקה היא חיבור הפה בפה שבו מתערבים הרוחות ונעשים אחד. וכך בספירות — כשהתפארת מתחברת עם המלכות בסוד הנשיקין, רוח התפארת מתערבת עם רוח המלכות ונוצר ייחוד שלם, ומכוח ייחוד זה נשפע שפע גדול לעולמות.
ודע כי יש שלושה סוגי נשיקין: נשיקין עליונים — בין כתר לחכמה, שהם חיבור הרצון עם החכמה; נשיקין אמצעיים — בין תפארת לבינה, שהם חיבור הרחמים עם ההבנה; ונשיקין תחתונים — בין תפארת למלכות, שהם חיבור הקדוש ברוך הוא עם שכינתו. וכל סוג של נשיקין מגלה בחינה אחרת של דבקות.
ויש נשיקין שנעשים בזמנים מיוחדים: בשבת — כשהקדוש ברוך הוא מתייחד עם שכינתו בסוד "לכה דודי"; בחצות הלילה — כשהקדוש ברוך הוא נכנס לגן עדן ומתדבק עם נשמות הצדיקים; ובשעת התפילה — כשישראל מייחדים את שמו בקריאת שמע.
ודע כי סוד הנשיקין קשור לסוד מיתת הצדיקים, שנאמר עליהם שמתו "בנשיקה". ומשמעות הדבר היא שבשעת פטירתם, נשמתם נדבקת באור האלוקי בדבקות כל כך חזקה עד שהיא יוצאת מן הגוף מתוך עונג ושמחה, ולא מתוך כאב ויסורים. והנשיקה האלוקית שולפת את הנשמה בחיבה ואהבה.
ויש קשר בין הנשיקין לבין לימוד התורה, כי כשתלמיד חכם לומד תורה "לשמה" ומגלה סודות חדשים, הוא מעורר נשיקין עליונים. כי חידוש תורה הוא חיבור של חכמה עם בינה, של הנסתר עם הנגלה, ובכל חיבור כזה יש סוד הנשיקין — התערבות שתי בחינות ויצירת דבר חדש.
ודע כי הנשיקין הם הביטוי העליון ביותר של אהבה, ועל כן שיר השירים שנקרא "קודש קדשים" פותח בנשיקין — "ישקני מנשיקות פיהו" — כי כל שיר השירים הוא שיר האהבה שבין הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל, והנשיקין הם שיא האהבה הזאת.
ונמצא שסוד הנשיקין הוא סוד הדבקות העליונה, ועל ידי הבנתו יזכה האדם להתדבק בבוראו מתוך אהבה ותשוקה, ולהרגיש את קירבת ה' בכל רגע ורגע, עד שכל חייו יהיו נשיקה מתמדת בין הנשמה לבוראה.