ספר יצירה

בשלושים ושתיים נתיבות פליאות חכמה חקק י-ה ה׳ צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו, וברא את עולמו בשלושה ספרים: בספר וסופר וסיפור.

עשר ספירות בלימה ועשרים ושתיים אותיות יסוד: שלוש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות.

עשר ספירות בלימה — מספר עשר אצבעות, חמש כנגד חמש, וברית יחיד מכוונת באמצע במילת הלשון ובמילת המעור.

עשר ספירות בלימה — עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה. הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון בהם וחקור מהם, והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו.

עשר ספירות בלימה — מידתן עשר שאין להם סוף: עומק ראשית ועומק אחרית, עומק טוב ועומק רע, עומק רום ועומק תחת, עומק מזרח ועומק מערב, עומק צפון ועומק דרום. ואדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קדשו ועד עדי עד.

עשר ספירות בלימה — צפייתן כמראה הבזק, ותכליתן אין להם קץ. ודברו בהן ברצוא ושוב, ולמאמרו כסופה ירדופו, ולפני כסאו הם משתחווים.

עשר ספירות בלימה — נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן, כשלהבת קשורה בגחלת. שאדון יחיד ואין לו שני, ולפני אחד מה אתה סופר.

עשר ספירות בלימה — בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר, ואם רץ לבך שוב למקום, שלכך נאמר "והחיות רצוא ושוב", ועל דבר זה נכרת ברית.