דע, כי נשמת אדם הראשון היא הנשמה הכוללת שממנה יצאו כל נשמות ישראל. ואמר מורי האר״י ז״ל, כי אדם הראשון לפני החטא היה כולל בנשמתו את כל שישים ריבוא הנשמות הכלליות, וכל נשמה כללית כוללת אלפי נשמות פרטיות, עד שכל עם ישראל כלול בו.
וביאר מורי ז״ל, כי נשמת אדם הראשון היתה מורכבת מכל חלקי הנשמה בשלמות — נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה — והיתה גדולה ומאירה מכל הנשמות שיהיו אחריה. וכשחטא בחטא עץ הדעת, נפגמה נשמתו ונפלו ממנה ניצוצות רבים לתוך הקליפות.
ודע, כי נשמת אדם הראשון היתה מחולקת לשני צדדים עיקריים: צד ימין וצד שמאל. מצד ימין — שהוא צד החסד — יצאו נשמות הבל ושת וזרעם. מצד שמאל — שהוא צד הגבורה — יצאה נשמת קין וזרעו. ושני הצדדים הללו הם שורש כל הנשמות.
ואמר מורי ז״ל, כי כשחטא אדם הראשון, נתערבבו הניצוצות הקדושים עם הקליפות. ומאותו רגע, כל מהלך ההיסטוריה של עם ישראל הוא לברר ולהעלות את אותם הניצוצות. וכל מצווה שמקיים יהודי, היא בירור של ניצוץ אחד מתוך הקליפות והחזרתו לקדושה.
וצריך להבין, כי נשמת אדם בנויה כפרצוף שלם — עם ראש, גוף ורגליים. הנשמות ששורשן בראש של אדם הן נשמות גבוהות ביותר, כגון נשמות האבות והנביאים. הנשמות ששורשן בגוף הן נשמות בינוניות. והנשמות ששורשן ברגליים הן נשמות של עיקבתא דמשיחא — הדורות האחרונים.
ודע עוד, כי כל נשמה בישראל יש לה מקום מסוים בנשמת אדם הראשון, וממקומה זה נקבע שורשה ומדרגתה. ושתי נשמות שמקומן סמוך בנשמת אדם, הן קרובות זו לזו ומרגישות חיבור וקרבה. ושתי נשמות שמקומן רחוק, עלולות לא להסתדר זו עם זו.
וביאר מורי ז״ל, כי אדם הראשון ידע את כל הנשמות שכלולות בו, וראה את כל הדורות מראש ועד סוף. וכשראה שנשמת דוד המלך עתידה למות מיד, נתן לו שבעים שנה מחייו. וזהו סוד מה שאמרו חז״ל "אלף שנים היו מוכנים לאדם הראשון, ונתן שבעים שנה לדוד".
והנה אמר מורי ז״ל, כי גלגולי כל הנשמות הם בעצם תיקון של נשמת אדם הראשון. כי כשהנשמה הפרטית מתגלגלת ומתקנת, היא מתקנת את חלקה בנשמת אדם הכוללת. וכשכל הנשמות יושלמו בתיקונן, תיבנה נשמת אדם מחדש בשלמות — וזוהי הגאולה השלמה.
ודע, כי תיקון נשמת אדם הראשון נעשה על ידי כל הדורות, מאדם ועד ימות המשיח. כל דור ודור מתקן חלק מסוים, וכל נשמה ונשמה מתקנת את ניצוצה. ובסוף הדורות, כשיושלם הבירור, תשוב נשמת אדם לשלמותה המקורית ותתעלה למדרגה גבוהה אף יותר מזו שהיתה לפני החטא.
וזהו שאמר הכתוב "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" — שנשמת אדם הראשון היא כנהר גדול שממנו יוצאים נהרות רבים, והם כל נשמות ישראל. וכולם שבים אל המקור — אל הגן, אל עדן, אל אור האין סוף ברוך הוא.