דע, כי הגיהנום הוא מקום שבו נשמות החוטאים מתמרקות ומיטהרות מחטאיהן. ואמר מורי האר״י ז״ל, כי הגיהנום אינו מקום של נקמה חס ושלום, אלא מקום של ניקוי וטיהור — כתנור שמטהר את הזהב מסיגיו.
וביאר מורי ז״ל, כי ישנם שבעה מדורי גיהנום, וכל מדור מטהר סוג אחר של חטא. המדור הראשון מטהר חטאים קלים, והמדור השביעי — החמור ביותר — מטהר חטאים חמורים ביותר. וכל נשמה נידונת במדור המתאים לחטאיה.
ודע, כי הזמן המרבי בגיהנום הוא שנים עשר חודש, כפי שאמרו חז״ל "משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חודש". ואחר שנים עשר חודש, הנשמה יוצאת מן הגיהנום — או עולה לגן עדן, או חוזרת בגלגול, לפי מצבה.
ואמר מורי ז״ל, כי ישנם חטאים שהגיהנום לבדו אינו מספיק לתקנם, וצריך גם גלגול. וישנם חטאים שמספיק הגיהנום ואין צורך בגלגול. והכלל הוא: חטאים שפגמו בנשמה פגם עמוק הצריך תיקון חיובי — צריכים גלגול. חטאים שהם טומאה שצריכה ניקוי — מספיק הגיהנום.
וצריך להבין, כי לפעמים נשמה עוברת גם גיהנום וגם גלגול. תחילה מתמרקת בגיהנום מן הטומאה הגסה, ואחר כך מתגלגלת כדי לתקן תיקון חיובי — לקיים מצוות שלא קיימה, או לתקן מידות שלא תיקנה.
ודע עוד, כי אמר מורי ז״ל שישנו הבדל בין "גיהנום של אש" ל"גיהנום של שלג". גיהנום של אש מטהר חטאים של תאוות ויצרים — שהם "חמים" בטבעם. גיהנום של שלג מטהר חטאים של עצלות ואדישות — שהם "קרים" בטבעם.
וביאר מורי ז״ל, כי הייסורים בגיהנום אינם ייסורים גשמיים אלא ייסורים רוחניים. הנשמה חשה את הפער בינה לבין אור ה׳, והמרחק הזה גורם לה סבל נורא. כי הנשמה בטבעה משתוקקת לאור ה׳, ובגיהנום היא מרגישה את הריחוק — וזהו הייסור הגדול ביותר.
והנה אמר מורי ז״ל, כי ישנם רשעים גמורים שאינם יוצאים מן הגיהנום לעולם — "יורדין לגיהנום ואינם עולים". אך אלה הם מקרים נדירים ביותר של רשעים שחטאו חטאים חמורים ביותר ולא חזרו בתשובה כלל.
וזהו שאמרו חז״ל "תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות" — שאם אדם עשה תשובה בחייו, הוא ממעט את דינו בגיהנום ולפעמים פוטר את עצמו לגמרי. ולכן חשיבות התשובה גדולה מאוד — שהיא מצילה את הנשמה מייסורי הגיהנום.