אורחות צדיקים

מחבר לא ידוע

אורחות צדיקים

שער י״ב

שער הקנאה

הקנאה היא מידה רעה שמכלה את לבו של האדם ומרחיקה אותו משלוות הנפש. כי הקנא רואה את הצלחת חברו ומצטער עליה, ורואה את טובת חברו ומתמרמר. ואמר שלמה החכם: רקב עצמות קנאה. כלומר, הקנאה אוכלת את האדם מבפנים כמו רקב שאוכל את העצם, עד שמחריבה אותו לגמרי.

ודע כי הקנאה נולדת מחוסר אמונה בהשגחת הבורא. כי מי שמאמין שהקדוש ברוך הוא נותן לכל אדם את מה שמגיע לו ואת מה שטוב לו, אינו מקנא בחברו. שהרי מה שיש לחברו הוא מתנת השם לחברו, ומה שאין לו הוא מפני שהבורא יודע שאינו טוב לו. אבל מי שאינו מאמין בהשגחה, חושב שהצלחת חברו באה על חשבונו, ומתמלא קנאה.

ומנזקי הקנאה שהיא מונעת מן האדם לשמוח בחלקו. כי הקנא אינו מסתכל על מה שיש לו, אלא על מה שיש לאחרים. ואפילו אם יש לו טובות רבות, אינו מרגיש בהן, כי עיניו נתונות בטובת חברו. והוא כמי שיש לו בית נאה ומשובח, אבל מפני שרואה שלשכנו בית גדול יותר, אינו שמח בביתו שלו.

וכן הקנאה גורמת לשנאה ולמחלוקת. כי הקנא שונא את מי שמקנא בו, ומבקש רעתו, ושמח כשבאה עליו צרה. ומתוך הקנאה באים לשון הרע ורכילות ועלילות שקר, כי הקנא מחפש דרכים להשפיל את חברו ולהקטין את הצלחתו. ובכך הקנאה הורסת חברויות ומשפחות וקהילות שלמות.

ואולם יש קנאה שהיא טובה ומותרת, והיא קנאת סופרים. כלומר, כשאדם רואה חכם גדול ממנו, ומתקנא בו ומשתדל להגיע לדרגתו על ידי לימוד והשתדלות. קנאה כזו אינה רעה, כי אינה באה מרצון להשפיל את האחר, אלא מרצון להתעלות בעצמו. וכבר אמרו: קנאת סופרים תרבה חכמה.

ההבדל בין קנאה רעה לקנאה טובה הוא בכוונה. בקנאה הרעה, האדם רוצה שלחברו לא יהיה מה שיש לו. בקנאה הטובה, האדם רוצה שגם לו יהיה מה שיש לחברו, מבלי לרצות שלחברו ייגרע. וזה הבדל גדול ויסודי, שעל האדם להבינו ולהפנים אותו.

והדרך להתרפא מן הקנאה היא שיתבונן האדם בחלקו ויודה לבורא על כל מה שנתן לו. וכן יתבונן שהחיים אינם תחרות, ושהצלחת חברו אינה באה על חשבונו. ויתרגל לשמוח בשמחת חברו ולהיות חלק מהצלחתו, כי מי שמרגיל את עצמו לשמוח בטובת הזולת, הקנאה מסתלקת מלבו.

וכן יזכור האדם כי לכל אדם יש צרות ובעיות שאינו רואה מבחוץ. ואף מי שנראה מצליח ומאושר, ייתכן שבלבו פנימה הוא סובל וכואב. ולכן אין טעם לקנא באחרים, כי אין אדם יודע מה באמת קורה בחיי חברו.

ולסיכום, הקנאה היא רעל לנפש ולגוף, ועל האדם להתרחק ממנה ככל יכולתו. ויזכור תמיד כי הכל מאת השם יתברך, וכל מה שנותן לו הוא בדיוק מה שצריך לו. ויתפלל שיזכה לשמוח בחלקו ובטובת חברו, ולחיות חיים של שלום ושל שלווה.